מאז פרוץ משבר הקורונה וההסתגרות הממושכת בבתים, זוגות רבים מתמודדים לפתע עם מצב לא מוכר. בני הזוג נאלצים להעביר ימים ארוכים האחד לצד השנייה בין ארבעה קירות, לעיתים גם ביחד עם ילדיהם שלא הולכים לגנים ולבתי הספר כמו בימים רגילים.
גם פאולה וליאון הודו שמגפת הקורונה השפיעה מעט על מערכת היחסים שלהם. "ליאון ואני כבר שבוע בחוסר תקשורת, נקרא לזה בשפה עדינה", חשפה פאולה וליאון הוסיף: "אני משתדל, אבל המגעים לא צלחו. בני זוג נמצאים בימים אלה בחוסר וודאות ובדאגה כלכלית מאוד גדולה וזה משפיע על הזוגיות. אין זמן לדבר".
ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית, מרצה וחוקרת מדע הרגשות שמוכרת לכולנו כמומחית מחתונה ממבט ראשון (שבת, אחרי החדשות, ערוץ 12), סיפקה את ההסבר המדעי לעניין. "סטרס מדכא אמפתיה ומגביר אגרסיה. כל גורמי הסטרס פועלים חזק בתקופה הזאת: חוסר ודאות, שינויים בלתי צפויים במצב הבריאותי והכלכלי וחוסר שליטה במצב. אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי להבין או לשנות את המצב, ולכן הקורטיזול בדם שלנו מאוד גבוה".
לדברי יקיר ההימצאות המוגברת של הקורטיזול, הורמון הסטרס, אצל גברים ונשים בימים מתוחים אלו, מייצרת אגרסיות וחיכוכים מרובים בין בני זוג. "אצל נשים הקורטיזול נמצא בדם פי שתיים עד שלוש יותר מגברים. הטסטוסטרון מעכב אותו", הסבירה יקיר, "מוח הלטאה שלנו, המוח ההישרדותי, פועל שעות נוספות. כששמים שתי חולדות בכלוב, גם אם הן אחיות או אם ובת, ונותנים לאחת מהן שוק חשמלי, הדבר הראשון שהיא תעשה זה לנשוך את אחותה. זאת משום שחלק ממנגנון ההרגעה שלנו הוא להעביר את האגרסיה והסטרס למישהו אחר".
"כשבבון בסטרס, הוא לא תוקף את הבוס שמעליו אלא את מי ששווה לו או נמוך ממנו בהיררכיה", המשיכה יקיר, "זאת אומרת שהילדים ובני הזוג שלנו הם בפוטנציאל שנוציא עליהם את העצבים. על הילדים אנחנו מרחמים יותר, אז בן הזוג הוא שחוטף".
הפתרון? לדכא את הקורטיזול כמה שאפשר ולעודד את הפרשת ההורמונים סרוטונין, דופמין ואוקסיטוצין, הורמון האהבה. "בני זוג צריכים לדבר יותר, לשתף ולהסתכל האחד על השנייה, לפחות שלוש פעמים ביום. בנוסף, לקיים יחסי מין, זה מוריד את הקורטיזול. 21 אורגזמות בחודש זה חובה, זה מוריד לחץ ומעלה את הסרוטונין והדופמין. אם כבר רבים אז לריב עירומים, זה חשוב. המערכת החיסונית שלנו צריכה עכשיו את ההורמונים הללו והדרך לייצר את זה היא באמצעות תמיכה נפשית והרגעת מוח הלטאה".