זירת הדייטינג של 2016 נראית מאוד שונה מאשר זו של לפני עשור. השיח הפמינסטי חלחל מהרשת לחיי היום יום שלנו, אנחנו הרבה יותר מודעות למה שאנחנו רוצות לקבל ומסכימות לתת, והודות לאפליקציות כמו טינדר אנחנו גם הרבה יותר פעילות במשחקי החיזור. אבל למרות ההתקדמות ולמרות שנשים כבר לא חוששות לבעוט במוסכמות, יש נושא אחד שממשיך לחלק את הגברים והנשים למחנות: מי אמור לשלם את החשבון בדייט הראשון?
כשהעילתי את הנושא הזה בקהילות הפמיניסטיות בפייסבוק, רבות טענו שיש נושאים הרבה יותר חשובים לדבר עליהם, בטח ובטח בשבוע שבו טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב. ובכל זאת, השאלה הצליחה לעורר כל כך הרבה אמוציות, מכל הסוגים, שאי אפשר לברוח מהמסקנה שגם ב-2016, זו סוגיה רלוונטית ומרתקת. אז איך זה שאנחנו עדיין זזות באי נוחות בכיסא כשהמלצרית מגישה את החשבון בסוף הדייט?
זה מעשה סמלי
בכתבת הקמצנים שפורסמה במגזין mako, נטע חוטר הסבירה שזה לא עניין של פמיניזם: "כולנו מעוניינות באקט התשלום הסמלי בדייט הראשון שיבהיר לנו שאנחנו לא זורמות עם קמצן, שזו תכונת אופי שמעידה על הרבה יותר ממחושבות כלכלית פתולוגית". במילים אחרות, כל עוד התשלום הוא סמל למשהו, והסמל הזה עדיין חי וקיים - גם שאלת התשלום היא חייה וקיימת.
חוץ מהקמצנות, התשלום הוא גם סמל לרצינות. "אני חושבת שמדובר באקט מכבד וג'נטלמני. אני תופסת מעצמי פמיניסטית, אבל אני עדיין אשמח לבחור מתחשב", מספרת ניצן, בת 30. "התשלום מהווה סימן לכך שהוא רוצה אותך, שהוא מוכן להשקיע והוא מחויב", היא מסבירה ומציעה לשלם את הטיפ כדי להבהיר שלא מדובר בתאוות בצע חיננית. " נכון שיש בזה גם אלמנט של שליטה – אבל זה גם יכול להיחשב כאלמנט של כבוד".
עם זאת, הפרשנית הפמיניסטית של mako נשים, נגה כהן, מצביעה על סמליות אחרת לגמרי. "כשגבר משלם על אישה, מבחינה חברתית היא כאילו נחלצת מהתיוג של 'אישה זולה' - שזורקים אחרי סקס חד פעמי, והופכת לאישה 'ראויה', שתמלא את הייעוד הנשי של חתונה, זוגיות ואימהות. כלומר, בעוד שהזולה תסתפק בהודעת 'ערה?' באמצע הלילה, האישה 'הראויה', היא השקעה ועל כן, יש לה פן כלכלי".
כי כסף הופך כל מצב לרגיש יותר
כל מערכת יחסים שמכניסים לתוכה כסף הופכת מיידית למורכבת יותר. זה נכון לגבי חברים שמחליטים לעבוד יחד, לבני זוג שמתחתנים או מתגרשים - וזה נכון גם לגבי דייטים. החשבון מייצר מערכת של ציפיות (ואכזבות), מערעת על הסימטריות בזוגיות ואפילו קצת מקשה על מי שרוצה "להישאר במגדר שלו", כמו שאמר לי אחד הגברים ששוחתי איתם. במילים אחרות, כל עוד הרומנטיקה תיתפס כמערכת יחסים של קח-ותן, או קח-ותני, גם סוגיית החשבון תמשיך להיות
"אני שונאת שמשלמים עליי, אומרת אלין בת ה-25. "בין היתר כי זה גורם לי להרגיש אי נוחות ולחשוב פעמיים מה אני רוצה להזמין". אבל זו לא הנקודה לטענתה: "זה נותן לי תחושה שהוא קונה אותי ואז אני מרגישה חייבת. אני מעדיפה להתחלק תמיד. בואי נגיד, שאם מישהו ישלם הכל בלי להגיד לי, יש מצב שלא ניפגש יותר". למרבה הצער, היא לא הראשונה שמספרת על גברים שתופסים את התשלום על הבירה – בתור תשלום עתידי על סקס.
לא ברור אצל מי הבעיה ואיפה תיאום הציפיות יצא מאיזון. הנקודה היא, שנשים מרגישות שאם מישהו שילם על משהו – מגיעה לו תמורה הולמת לקנייה, בהתאם לסכום. קשה שלא לתהות עד כמה הגברים מודעים לסיטואציה. דרור בן ה-28, אומר שהתשלום מצדו יהיה תלוי בהמשך הערב: "כשמגיע החשבון, אני מנסה להרגיש את אופי הדייט. ברוב המוחלט של המקרים זה יהיה חצי-חצי. אני כן יודע, שאם בחורה תתעקש שאני אשלם, הדייט השני לא יקרה".
"יש שתי בעיות בגישה הזו", מסבירה נגה כהן, "הראשונה, היא חוסר הסימטריה בין נשים לגברים והחלוקה של כובש ונכבשת, או מפרנס מול קישוט. יש גברים שמרגישים שבגלל שהם שילמו על הדייט, מצופה מהם לקבל תמורה. גם מגע מיני אבל לא רק. זה יכול להיות תשומת לב או דייט נוסף. בסופו של דבר, גם אם לא במודע, היחס לנשים הוא כאל סחורה ולעתים נשים נאלצות לאמץ את התפיסה הזו ונכנעות ללחצים של גברים לקבל תמורה". לכן, כהן מסכמת שאפשר להימנע מאי הנעימות כשאת בוחרת לשלם על עצמך בדייט. פלוס, את ממצבת את עצמך כאישה שיודעת להציב גבולות ושמתנהלת באופן אוטונומי – כלכלי.
אולי זה באמת לא אישיו - אלא רק מסך עשן
חלק מהנשים ששוחחנו איתן, אומרות שהחשבון הוא רק אמצעי לנגח בו את המאבק הפמיניסטי. זה קצת כמו: "קודם תשרתי שלוש שנים בצבא", או "נראה אותך מסכימה לפרוש בגיל 67". אבל נשמע כמו: "קודם תשלמי את החשבון ואז תבקשי שוויון". באמת? הייתכן ותשלום חשבון של מאה שקלים בבר שכונתי הוא המפתח לסיום המאבק הפמיניסטי? ברור שלא ובטח שלא במציאות שפערי השכר בין נשים לגברים יצטמצמו רק בשנת 2186, על פי מחקרים. מספיק להעיף עוד מבט אחרון למערכת הבחירות שהסתיימה השבוע בארצות הברית, כנראה שזה לא היה משנה משהו, אם הילארי הייתה משלמת את החשבון של ביל.
"אני חושבת שהדברים השתנו, כי נשים כבר לא יושבות ומחכות שבחור יתחיל איתן", מסכמת יעל בת ה-26, "אז אם את מצליחה ליזום דייט, את יכולה לשלם עליו. אני חושבת שמי שמזמין הוא גם מי שצריך לסגור את החשבון". ולרגע זה באמת נשמע הגיוני, עד שנגה כהן נתנה לנו תזכורת: "מעבר לפערי השכר בין גברים לנשים, כמות הכסף שנשים מוציאות על דייט לא משתווה לגבר. זו הוצאה של בגדים, תכשיטים, איפור, קרמים, הסרת שיער". לדברי כהן, כשהגבר מציע לשלם הוא גם מציע תיקון.