״היינו נשואים באושר, מה השתבש?״ זוהי שאלה שאני נתקלת בה לא מעט במהלך עבודתי כמאמנת זוגית. ובכן, דבר אחד בטוח - הרבה דברים יכולים להשתבש בחיי נישואים, מאושרים ככל שיהיו. לא פעם קורה כי הפערים בין בני הזוג גדלים, עד שהמציאות מתרסקת בפניהם והם מוצאים עצמם כזרים אחד מול השני. אין זה נדיר כי שני אנשים שהיו נשואים במשך שנים רבות, יגלו בוקר אחד כי זה לא מה שציפו מחיי הזוגיות שלהם וכי הם מחזיקים ברצונות, מחשבות ותשוקות נפרדות לחלוטין. זוגות הנקלעים למשבר פונים לטיפול זוגי בתקווה שמישהו אחר יוכל לפתור את הבעיות שלהם. אבל האם זה בהכרח יעבוד? לא תמיד, והנה הסיבות לכך:

1. חוסר אמון בטיפול

זוגות רבים חוששים שהטיפול הזוגי רק יחמיר את המצב. ואכן, מצב בו כל הרגשות, הפחדים והבעיות צפים על פני השטח ודורשים התמודדות, יכול בהחלט לגרום לאי נוחות ולהחמיר ויכוחים קיימים - אך זה קורה בעיקר כאשר הצדדים בוחרים להתרכז באשמתו של האחר במקום בעבודה משותפת של שיקום היחסים. לחלופין, רבים חושבים כי אין ביכולתו של מטפל/מאמן לעזור משום שאינו ״מכיר באמת״ את הנפשות הפועלות. כדי לתרום להצלחת הטיפול הזוגי, אין מנוס מלסמוך על המטפל המקצועי כי הוא ידע לזהות את הבעיות הנקודתיות במערכת היחסים, ולתת את הכלים הנכונים להתמודדות עמן. ללא האמונה, לא תתרחש ההתמדה וללא התמדה בתהליך, סיכויי ההצלחה קטנים.

via GIPHY

2. פחד מ״שיחה קשה״

כאשר מגיעים לטיפול זוגי, לעיתים חוששים מפני ״שיחה קשה", ועל כן מראש ינסו להימנע מהגעה. לעיתים השיחות הזוגיות, בעיקר הראשונות, אכן נחוות כ"שיחות קשות". הצורך להימנע מאותה שיחה קשה, עלול להביא את אחד מבני הזוג או שניהם להימנע מהתמודדות, וכך התהליך עלול להיפסק עוד לפני שהתחיל. ישנם מצבים בהם ייתכן ואחד הצדדים מרגיש מותקף כל הזמן, או אינו מסוגל לענות לבן/בת הזוג ולנקוט עמדה, לכן יעדיף להתבצר בשקט ולא להתמודד. במצב בו רק אחד מתוך שני בני הזוג מוכן לשתף פעולה ולעשות צעד משמעותי בשביל הקשר, גם טובי המומחים בעולם לא יצליחו לעזור. שיתוף פעולה מלא של שני הצדדים הינו הכרחי להצלחת הטיפול.

3. קושי בפתיחות ובכנות

זה אולי מפתיע, אך אנשים רבים תופסים שיתוף של רגשות, ציפיות, אכזבות ומחשבות עמוקות כחולשה. לעתים, גברים יכולים לומר כי טיפול זוגי הוא ״עניין של נשים״ מכיוון שאינם מוכנים להיפתח רגשית. הקושי בפתיחות ובכנות מעיב על הקשר ומקטין את סיכויי הצלחת הטיפול. פתיחות וכנות עבור רבים עלול ליצור מבוכה ותחושת חשיפה מיותרת. בתהליך מוצלח, בני הזוג מצליחים לעבד את הרגשות שלהם ולתקשר את זה עם בן/בת הזוג, מה שגורם להבנה וקבלה ופותח צוהר רגשי. באופן הזה יוצרים קשר רגשי עמוק, כנה ואינטימי אחד עם השנייה.

via GIPHY

4. מבנה ״צודק ולא צודק״

המטפל/המאמן הזוגי נמצא בפוזיציה מאתגרת, מכיוון שלעתים בני הזוג מנסים להשתמש בו בחזקת ״שופט״ ולהוכיח מי מהם צודק. הם מנצלים את המפגש הזוגי כדי להטיח האשמות אחד בשני, ולאחר מכן משתמשים במה שהמטפל אומר אחד כנגד השני. מבנה זה של ״צודק ולא צודק״ מצביע על מצב בו השיח הביקורתי בבית מעיב על כל חלקה טובה. הביקורת המופנית אחד כלפי השניה היא הרעה החולה אשר יכולה למוטט כל זוגיות טובה. כל אחד מבני הזוג בטוח שהוא צודק ועלול להתבצר בעמדת ה״צודק״ ובאי יכולת לראות את הדברים מן הצד השני של המטבע. נדרשת בגרות רבה כדי לפרק את העמדה הזו וליצור זוגיות בריאה וזורמת. במקביל, על המטפל לשמור על אובייקטיביות, לנטרל את עמדותיו האישיות ולהימנע מייחוס משמעות מוטה לדברים, תוך מתן כלים פרקטיים באופן שווה לשני הצדדים.

5. מגיעים לטיפול מאוחר מדי

הדרך המהירה ביותר להכשיל מערכת יחסים היא להתמקד בהאשמות ולתת להן מקום כה משמעותי עד שכבר לא ניתן לראות את האדם שהתאהבתם בו מלכתחילה. בסופו של דבר, אתם כנראה תחליטו שלא נועדתם ותחליטו מראש כי אין מנוס מלפרק את החבילה. במקרה כזה - אין כל סיבה להגיע לטיפול זוגי. כשאני רואה זוגות מגיעים לטיפול מתוך חובה, לאחר שהרימו ידיים - אני יודעת שסביר להניח שלא משנה כמה ננסה, הטיפול ככל הנראה לא יעבוד. במקרים אלו - הטיפול נועד כדי לסמן וי, ונידון מראש לכישלון.

 

נקודה למחשבה: הטיפול הזוגי החדש הוא בכלל בנפרד

אם הדינמיקה ביחד קשה מדי - הגיעו לטיפול בנפרד. השיטה החדשה לטיפול זוגי מציעה שינוי תפיסתי לפיו כל אחד מבני הזוג מגיע לבד ועושה תהליך של שינוי קודם כל בעצמו, ולאחר מכן בתוך מערכת היחסים. כאשר הדינמיקה מאפשרת, עוברים מפגישות יחידניות לפגישות זוגיות. בפגישה אחד על אחד קל יותר להזיז אדם מהמקום ה״צודק״ שלו ולהראות לו את בן/בת הזוג בעיניים אחרות, מכבדות ומבינות (מאוד קשה לעשות זאת בפגישות זוגיות כאשר הצד השני מאזין).

הפגישות הנפרדות מתקיימות במספר שלבים:
1. הצפת ביקורת וחוסר שביעות רצון
2. הצפת רגשות העולים בעקבות ההתנהגות והיחס של בן/בת הזוג
3. שלב ״הניעור״ - בו כל אחד מבני הזוג מבין איך הוא יכול לשנות את דרכיו ומחשבותיו
4. שלב השינוי - כל אחד מבני הזוג מתחיל להתרכך ולשמוע באוזן חיובית כיצד הצד השני מרגיש.
5. שלב התקשורת הזוגית - בשלב זה ניתן לבחור האם לחזור למפגשים זוגיים או להישאר במפגשים נפרדים.

 קרן גילת היא מאמנת אישית בכירה (MCIL) ומדריכה מוסמכת, מנטורית ליצירת זוגיות לרווקים ורווקות, ויועצת לבני זוג הנמצאים במשבר. לאתר ולעמוד הפייסבוק של קרן גילת