"מועדון החצאית", הוא ארגון וליין מסיבות שנוסד לפני כשנתיים, לנשים ביסקסואליות או סטרייטיות שמעוניינות לחקור ולבדוק את המיניות שלהן עם נשים אחרות. בין אם בפעם הראשונה או מתוך סקרנות – הליין הזה מהווה צעד קדימה בהכרה של הצורך של נשים במרחבים מוגנים להגשמת פנטזיות מיניות. לכן הכניסה לגברים אסורה בהחלט.
הרעיון לייצר מרחב מוגן, הוא קריטי במיוחד כשנשים וחוויות מיניות מתערבבות: "זה מתיש. זה או שגבר חושב שאת מושא הפנטזיות והפטישים שלו או שאת פשוט מועמדת פוטנציאלית לשלישייה כי את מעוניינת לחוות מגע גם עם גברים וגם עם נשים", מספרת אמילי דייבנדורף בראיון לאתר וייס.
ההצלחה של "מועדון החצאית" מסחררת. הליין שפונה לביסקסואליות וסטרייטיות סקרניות באותה מידה, התחיל בלונדון וממשיך להתרחב לערים הגדולות ביותר: לוס אנג'לס, ניו יורק, מיאמי, סידני וברלין. אין חשיבות לרמת הניסיון המיני של הבלייניות והמוטו שלהן מאוד פשוט וברור: "אנחנו כאן כשהגבר שלך כבר לא מספיק לך".
הכניסה למסיבות האלו, שנערכות פעם בשבועיים לא זולה בכלל ועומדת 150 דולר לפחות, שמצדיקים את ההשקעה למי שמעוניינת לצלול אל תוך החוויה. המסיבות מתקיימות בפנטהאוזים יוקרתיים, עם ג'קוזי ואלכוהול שזורם חופשי. הערב לרוב מתחיל רגוע יחסית, קצת שמפנייה, קצת קוקטיילים, מופעי בורלסק והרצאות עם נשיקות, אורגזמות ומה שבינהן. בחצות מתחיל האפטר פרטי או ליתר דיוק – משחקי הנגיעות.
"הייתי בעבר בכל מיני מסיבות 'משחקים' בלונדון", מספרת ג'נביב לה ג'יון, ממייסדות מועדון החצאית: "תמיד היה קורה אותו דבר: גבר היה תופס אותי ביד, סותר לי בישבן ומצפה ממני להיכנס לעניין די מהר, העיקר שאשכב איתו בסוף. במקרה אחר, גברים ניסו לשכנע אותי להתקדם איתם לשלישייה. אין שום דבר כיף בנוכחות של דברים בסיטואציות כאלה, כי בסוף את מרגישה מאוימת".
סקרלט לוין: זו הסיבה שאני מעדיפה פורנו לסבי
מועדון החצאית הוא לא רק ליין מסיבות, הוא קהילה שלמה שהכניסה אליה חופשית ומאפשרת לשמור על אנונימיות המשתמשות. "לפעמים זה כמו לנהל חיים שניים", מסכמת לה ג'יון.