מיכל צפיר מתנצלת: "סליחה שהתעללתי בך"

"סליחה שלא התייחסתי אלייך בכבוד". מיכל צפיר של פעם | צילום: תומר ושחר צלמים

דווקא היום, ביום כיפור, אני בוחרת שלא לדבר על אוכל, על הצום, על מתכונים לארוחה מפסקת או על איך להתמודד עם הרעב. אני בוחרת לעסוק במשמעות העמוקה של היום הזה שכל כולו היא בקשת סליחה ומחילה. יש בין אדם לאלוהיו ובין אדם לחברו, אבל יש עוד מערכת יחסים אחת שדורשת מחילה: ביני לבין עצמי.
במסגרת חשבון הנפש שלי, נזכרתי בכעס על העבר שלי בו חוסר היכולת שלי לעמוד בדיאטה בלט כל כך, בחוסר ההתמדה שלי עם ספורט ובתסכול הגדול שנבע מחוסר ההצלחה לשמור על המשקל, בימים שככבר הצלחתי לרדת.

כל הרגשות אלה עכבו אותי במשך שנים, ורק גרמו לי, פעם אחר פעם, לעשות את אותן טעויות, להמשיך להרגיש את אותן תחושות ובעיקר – לאכול את עצמי לדעת. אז השנה לכבוד יום כיפור חשבתי לבקש סליחה מעצמי ומהגוף שלי, ששנים לא התייחסתי אליו בכבוד ולקחתי אותו כמובן מאליו וגם היום, אני מודה לפעמים מזייפת.

רציתי לבקש ממך וממני סליחה:

**על העובדה שלא הבנתי שגוף ונפש הם עסקת חבילה וצריך לדאוג לשניהם באותה נשימה. טוב, תיאלץ לסלוח לי, הייתי צעירה ו"העיקר הבריאות", תמיד נשמע כמו איחול של זקנים.

**על השנים שהמשקל שלך עלה וירד ללא איזון והיגיון. לעלות ולרדת יכול להיות נחמד על הנדנדה בגן הילדים, לא כשמדובר בבריאות שלך.

**על עשרות דיאטות אכזריות ומיותרות. כי לרדת 15 ק"ג תוך שישה שבועות מהלידה, נשמע כמו משהו מדהים. אבל זה לא.

**על מזון מוכן ומעובד ובולמוסי אכילה נטולי שליטה. על התשוקה למתוקים, לבצקים ולממתקים שעשו שמות לכולסטרול, לטריגליצרידים ולגזרה.

**על הקיזוזים וימי הצום ששיגעו לך את היום וסיחררו לך את הראש.

**על המחסור בשעות שינה. מסתבר ש-6 שעות בלילה הן לא קלישאה שקרית.

**על ימי מחלה שלא לקחתי, וכמה חבל. כי לחשוב שאת סופרוומן רק יגרום למחלה שלך להתארך בעוד שבועיים מהזמן. לא הדבר הכי חכם, הא?

**על בדיקות שגרתיות מהן נמנעתי. כן, זה אולי לא נעים שדוקרים אותנו וממששים אותנו, אבל זה עדיף מהאלטרנטיבה שעלולה להתגלות.

**על חשיפה לשמש בשעות ה"רעות". לא רק שזה לא בריאותי, בינינו - זה גם לא כזה תענוג.

**על עקבים גבוהים מדי. הם אולי מרימים את הישבן, אבל זה לא עוזר כשאת צולעת כל הדרך.

**על צמצום ההיקפים של על ידי שימוש במחטבים הדוקים מדי. זה אולי משטיח את הבטן, אבל גם מוציא לנו את החשק לנשום.

**על זה שלפעמים אני מותחת את הגבולות שלך עד הקצה. 5 הופעות ביום זה לא הדבר הכי נכון לעשות, אם את רוצה לחיות אח כך.

תודה רבה. חותמת עכשיו על המשך שיתוף פעולה | צילום: רונן אקרמן

אבל אני גם אומרת תודה, על העבודה הטובה שאתה עושה. אחרי 45 שנים, אתה לגמרי מודל לא רע. חותמת עכשיו על המשך שיתוף פעולה. מקווה שהסליחה המרוכזת הזאת תגרום לי השנה להתחשב קצת יותר או להתאכזר קצת פחות לגוף שלי והוא - אני מקווה יחזיר לי בהתאם. שתהיה גמר חתימה טובה.

>> מוזמנת להיכנס למתחם החדש של מיכל צפיר: "כל אחד יכול לחיות בריא יותר".