- מדור סאטירי -
אתמול צלצל הטלפון בפתאומיות בביתי, והקיץ אותי משרעפיי. התעוררתי מחטף משרעפיי וניגשתי אל הטלפון המצלצל. מי זה יכול להיות, בשעה כל כך מאוחרת בצהריים? כשהרמתי את השפופרת, השתלטה עליי אט אט ההבנה מי המתקשר: העורך של מדור יום האישה של מאקו. הוא סיפר שלכבוד יום האישה, יוקדש טור הדעות הפעם למאמר דעה נשי בנושא כלשהו, וכי אני נבחרתי לכתוב אותו.
מדובר בצעד משמעותי ביותר. חשוב שנשים ישמיעו את קולן במרחב הציבורי, במיוחד אם זה באמצעות טור דעה. הרי גם לנו, הנשים, יש מה להגיד, לא פחות ואפילו יותר מאשר לגברים. אעז ואומר אף יותר מכך: הדעות שלנו מקיפות תחומים רבים, שחלק מהם נוגעים גם לחייהם של אנשים אחרים. מדוע אם כן, שלא יוקצה לנו מדור דעה מיוחד ביום האישה, כדי לומר את מה שכל כך חשוב לנו לומר? התשובה היא פשוטה מאוד: אין סיבה שלא. יותר מכך: זה אפילו רצוי.
על כן התרגשתי מאוד מהמשימה שהוטלה עליי. להביע כך את דעתי, ללא מורא או הסתייגות, במדור דעות נשי. הנה ההזדמנות שלנו להוכיח, שדעות נשיות הן חשובות לא פחות מדעות גבריות, גם אם כתבה אותן אישה ולא גבר. התיישבתי בכבדות על הספה בסלון, מהרהרת באחריות שניתנה לי ביום האישה הזה, ובדעות הרבות שיש לי. אין מדובר בתופעה חדשה: מגיל צעיר כבר יש לי דעות, וכבר יצא לי לא פעם להביע אותם, אם בפני אנשים ואם בפני אנשים אחרים. לעתים אף התווכחתי עליהן, במקרים שבהם אנשים לא הסכימו איתי. והנה ניתנה לי ההזדמנות לכתוב אותן, שחור על גבי לבן, ולהציגן בפני קוראים. דעות נחרצות, מנומקות, אפילו מגוונות.
עברתי למטבח ומזגתי לי כוס מיץ תפוזים, שקועה במחשבות. קשה להאמין, שרק לפני מאה שנה איש לא התעניין בדעות הנשיות שלנו, אף שהיו לנו דעות במגוון תחומים, שחלק מהם אף נוגעים לחייהם של אנשים אחרים. אמנם הבענו אותן פה ושם, אך בוודאי שלא ניתן לנו טור דעה מיוחד לכך. והנה, אני מתבקשת לכתוב את דעתי על נושא כלשהו במדור דעות, אף שההיסטוריה מלאה בנשים שלא ניתן להן להביע את דעתן. חרף ההיסטוריה של השתקת נשים, אני עומדת לכתוב טור דעה לכבוד יום האישה – אני, אישה. לכתוב את דעתי ואף להביע אותה.
שבתי לסלון עם כוס מיץ מלאה עד למחציתה, מהרהרת במשימה המרגשת שהוטלה עליי. דעות אינן עניין של מה בכך, גם אם הן של נשים. במדורי הדעות של שאר ימות השנה ניתן למצוא דעות שונות, בנושאים מגוונים שלעתים ניתן להתווכח איתן, חלקן של גברים וחלקן של נשים. אבל ביום האישה יש לכך משמעות מיוחדת, שאין להתייחס אליה בקלות ראש, ולכן אני גאה בטור שאתם קוראים ברגע זה. אני כותבת את דעתי ללא כחל ושרק, מבלי לחשוש, ומביאה לכם את האמת שלי. כן, יש לי מה להגיד, תתפלאו, אפילו שאינני גבר, לא תוכלו לעצור אותי מלומר את דבריי. אני אומרת את דעתי בקול רם וצלול, ועומדת מאחוריה. נכון, יש כל מיני דברים שקורים בעולם, ויש להם כל מיני נקודות התייחסות לדברים הללו, ואנשים יגידו לכם כך או אחרת, אבל זוהי דעתי. ואני שמחה שניתנה לי הבמה להשמיע אותה ללא חשש. כי לא תשתיקו אותי או את העמדה שלי בנושא. לא ביום האישה.
מסכימים עם אתי? כתבו לנו את דעתכם!