כששואלים את שטערני לוקשינסקי במה היא עוסקת והיא מספרת שהיא מטפלת במכורים מהחברה החרדית, אנשים מרימים גבה. "הרבה מופתעים לשמוע שבחברה החרדית יש כאלה הסובלים מהתמכרויות", היא אומרת, "אבל התמכרות היא חוצת מגזרים ואנחנו רואים אותה אצל עשירים, עניים, צעירים, מבוגרים, חילונים ודתיים". 

לוקישינסקי, עובדת סוציאלית חרדית, מטפלת במכורים במרפאת המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA). "האתגרים לטיפול בתופעה בקרב החברה החרדית הם ייחודיים ומורכבים, בעיקר כיוון שהתמכרות נחשבת לטאבו אצל חרדים. העובדה שאני עצמי חרדית מסייעת לי להתמודד עם האתגרים, אבל לא מפחיתה מהמורכבות שלהם".

הנה השאלות הכי מסקרנות שיכלתנו לשאול את לוקשינסקי על העבודה שלה. 

  1. מתי אדם נחשב ל"מכור"?

    "אנחנו מבחינים בין שימוש רגיל להפרעת שימוש. בשימוש רגיל אדם צורך חומר או מבצע התנהגות באופן כזה שאינו פוגע בו או משבש את שגרת יומו באופן מהותי. כשיש עלייה בתדירות של הצריכה, תסמיני גמילה או הזנחה של פעילויות אחרות לטובת הפעולה הממכרת, אנחנו מתחילים לראות הפרעת שימוש. הפרעת שימוש מתייחסת לקשת מאוד רחבה של התמכרויות בדרגות משתנות של חומרה. יש הפרעת שימוש קלה, בינונית וחמורה".

  2. איך מטפלים בזה?

    "יש סוגים רבים ומגוונים לטיפול בהתמכרויות. אצלנו אנו מציעים למטופלים טיפולים פרטניים, קבוצתיים, משפחתיים או שילוב שלהם. יש מבחינתנו ערך גדול גם בלהביא אדם למצב שבו הוא לא ניצח לחלוטין את התמכרותו, אבל הצליח להפחית את השימוש שלו בחומר או בהתנהגות הממכרים ולהביא את עצמו למצב תפקודי".
    שטערני לוקשינסקי (צילום: אלי דסה)
    "מופתעים לשמוע שבחברה החרדית יש כאלה הסובלים מהתמכרויות". שטערני לוקשינסקי | צילום: אלי דסה


  3. אילו סוגי התמכרויות נפוצים יותר בחברה החרדית?

    "אם נשפוט לפי המטופלים המגיעים למרכז שלנו, סוגי ההתמכרויות בחברה החרדית לא שונים באופן מהותי מאלה שבחברה החילונית. גם אצל אלה וגם אצל אלה נראה שההתמכרויות לקנאביס, אלכוהול, פורנוגרפיה ומין יותר נפוצות מאחרות, כמו התמכרות לקניות, הימורים או מסכים".
  4. אז מה בכל זאת מיוחד בטיפול בהתמכרויות אצל חרדים?

    "בחברה החרדית ההתמכרות היא מקור לבושה כפולה, משום שלעיתים הפעולה עצמה אליה מכורים נחשבת כחטא. הדוגמא הברורה ביותר היא עם מטופלים המכורים למין. התמכרות זו באה לידי ביטוי פעמים רבות באוננות כפייתית וביהדות, כידוע, האוננות אסורה, ולכן עצם ביצוע הפעולה ההתמכרותית נתפסת אצל המכור כמקור לבושה גדולה ותחושה של כשל שאינו רק כשל אישי, אלא גם כשל ערכי או רוחני. אנחנו עוסקים הרבה ב'מזעור נזקים', כלומר להביא את המכור למצב בו ההתמכרות לא משביתה לחלוטין את חייו. אצל מטופלים שאינם חרדים העיקרון הזה קל יותר להפנמה ויישום. אבל מה אומר למטופל חרדי שמבחינתו גם לאונן פעם אחת זה חטא? זו התמודדות מורכבת ביותר.

    "זכורה לי מטופלת חרדית שסבלה מהתמכרות לפורנוגרפיה. לאור הרקע שלה והסביבה ממנה הגיעה, ההתמכרות לוותה בתחושות קיצוניות של בושה ואשמה. בסופו של דבר החרדה שחשה רק הלכו והחריפו את התמכרותה והצריכה שלה הלכה והתגברה. כאשר הגיעה לטיפול מצבה כבר היה קשה ביותר. זה בדיוק הפער בין הגישה הנכונה של מזעור נזקים לבין המנטליות במגזר החרדי, אשר אינה מוכנה לקבל גם צריכה נדירה, או אפילו חד פעמית, של החומר או ההתנהגות המהווים חטא".
    צל של חרדי על חליפה של מתפלל אחר (אילוסטרציה: elbud, shutterstock)
    התמכרות היא חוצת מגזרים | אילוסטרציה: elbud, shutterstock
  5. איך מזהים התמכרות?

    "לעיתים קשה מאוד למתבונן מהצד לזהות התמכרות, בוודאי כאשר מדובר אצל אדם שאיננו מכירים היטב באופן אישי. ובכל זאת, ישנם כמה דברים שחשוב לשים אליהם לב: האם התדירות שבה מבצע האדם את אותה פעולה הולכת ומתגברת? האם האדם מפגין חשיבה אובססיבית לגבי מועד ואופן ביצוע הפעולה? האם נראה לנו שהאדם הולך ומאבד עניין בתחומים בחייו שאינם אותה פעולה? האם נראה לנו שאותו אדם מסתיר דברים, או מבצע מניפולציות מסוימות על סביבתו כדי שלא תחשוד בו? כל אלו מחברים אותי לנושא הבושה, שהוא נושא קריטי. התמכרות כמעט תמיד מלווה בבושה, ובושה היא משהו שהרבה פעמים אנשים מקרינים החוצה ושכולנו צריכים לנסות ולזהות". 

    >> יש לך עבודה מרתקת? רוצה להזמין אותנו להציץ לך לקריירה? women@mako.co.il