רגע אחד הם זוג מאוהב, וברגע הבא - יריבים מושבעים. כשבני זוג מגיעים להליכי גירושין זה הרבה פעמים נגמר מכוער מאוד, וכולל הרבה משחקי כוחות. דלית יניב מסר, בעלת משרד לעורכי דין, התגרשה פעם בעצמה - ואת הניסיון האישי שלה היא הביאה לעבודה. "לאחר תהליך הגירושים המייגע שעברתי הבנתי שאני חייבת לשנות את התחום הזה והיום אני עוברת מעין תיקון", היא מספרת. לדבריה היא חוזה לא אחת במחלוקות קשות בין בני זוג, שמגיעות גם להפחדות ואפילו לאיומים. אבל יש איומים שלא צריכים באמת לדגדג לכם, גם אם אתם בעיצומו של קרב משמורת קשוח או לקראת פסיקה בענייני כסף. הנה חמישה איומים נפוצים מאוד, שיניב מסר מדגישה שלא באמת צריכים להדאיג אף אחד.

  1. "לא עבדת כל החיים, לא מגיע לך כלום"
    האיום הזה לא תופס, כי גידול הילדים וטיפוח הבית הם עבודה לכל דבר ועניין המאפשרת לבן הזוג האחר לגדול ולהתפתח מבחינה מקצועית ולכלכל את המשפחה. חוק יחסי ממון קובע כי במועד פקיעת הגירושין יאוזנו בין בני הזוג כל הזכויות (והחובות) שנצברו במהלך החיים המשותפים.

  2. "קיבלנו את הדירה הזו כמתנה מההורים שלי, את/ה תגור/י ברחוב"
    גם פה המצב לא כזה שחור או לבן. מה שקובע איך יפורק השיתוף בדירה ואיך תחולק תמורתה בין בני הזוג הוא אופן רישומה. זאת אומרת שאם הדירה רשומה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים היא תחולק ביניהם בחלקים שווים - גם אם נקנתה על ידי אחד ההורים. לפעמים גם אם הדירה רשומה רק על שם אחד מבני הזוג, בן הזוג השני זכאי לחלק ממנה. באחד המקרים בהם טיפלנו, חתמו בני זוג על הסכם ממון שבו נקבע כי הרכוש הנפרד שהובא לנישואין וזה שנצבר בנפרד במהלכם יהפוך לרכוש משותף לאחר 10 שנים, למעט ירושות ומתנות. כשהם החליטו להתגרש הבעל התכחש לזכויות האישה בדירת המגורים שנרכשה על ידי הוריו ונרשמה על שמו בלבד. בתום ההליך המשפטי קיבלה האישה, שלא עבדה כמעט בכל שנות הנישואים, 25% מן הזכויות בבית.
    דלית יניב-מסר (צילום: סם יצחקוב, יחסי ציבור)
    עוברת תיקון. דלית יניב-מסר | צילום: סם יצחקוב, יחסי ציבור


  3. "עשית טעות שבגדת בי, בית המשפט לא ייתן לך לגדל את הילדים"
    הסדרי משמורת נקבעים לאור טובת הילד ועל פיה בלבד. אין קשר בין מערכת היחסים הזוגית שבין ההורים לבין קביעת המשמורת.

  4. "בתי הדין הרבניים תמיד לטובתו של הגבר"
    "מבלי להכביר במילים על קיומו של "מרוץ הסמכויות", תופעה ייחודית לישראל שבה שתי ערכאות שיפוטיות המוסמכות לדון באותם עניינים, יש לבחון כל מקרה לגופו. יש מקרים שבהם לאישה עדיף דווקא לפנות לבית הדין הרבני. ייצגנו אישה שהייתה נתונה במשך שנים רבות ליחס מחפיר מצד בעלה הכולל התעללות נפשית, רגשית וכלכלית. במקביל הוא בגד בה עם נשים אחרות ובילה באתרי פורנו. בית הדין הרבני קבע כי בשל מעשיו של הבעל, האישה תקבל בנוסף לחלקה ברכוש המשותף עשרות אלפי שקלים נוספים.
    גירושים  (צילום:  shisu_ka | shutterstock)
    כל הזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים יאוזנו בגירושים. אילוסטרציה | צילום: shisu_ka | shutterstock


  5. "בגדו בי ועכשיו מגיע לי חלק גדול יותר מהרכוש המשותף"
    בישראל לא מענישים על בגידה באמצעות חלוקת רכוש לא שוויונית. רק במקרים יוצאי דופן כדוגמת אלימות קשה ייתכן ובית המשפט יפסוק חלוקה לא שוויונית של הרכוש המשותף.