אני פמיניסטית. אני מאמינה שגברים ונשים זכאים לשוויון הזדמנויות, לשכר שווה על עבודה שווה ושנשים לא נופלות מגברים במאום. אני חושבת שהמהפכה הפמיניסטית היא אחת המהפכות החשובות שעברו על העולם (המערבי, לעת עתה) ושכניסת הנשים לזירה הציבורית שינתה את העולם לטובה בהמון מובנים. אני גם יודעת היטב עד כמה אנחנו עדיין רחוקות משוויון, וכמה אנחנו צריכות להתאמץ כדי להשיג דברים שלגברים פשוט מובנים מאליו.
מתוך עמדה פמיניסטית מוצקה זאת, יש לי שאלה אחת שהייתי רוצה לשאול את מרב מיכאלי – תגידי, משעמם לך? למי שלא מבין על מה אני מדברת, אתמול מרב מיכאלי ועוד כמה פמיניסטיות על אוטומט קראו להחרים את רייטינג בגלל שבמדור הרכילות שלו התפרסמו הערות מעליבות על דוגמניות. לצד תמונה של גל גדות מתכופפת, למשל, כתבו "מי שלא מתכופפת לא מקבלת בתחת מזרים." אני מסכימה שמדובר בהערה דבילית וחסרת טעם, אבל הנה, במגזין רייטינג החדש שמונח ממש לידי כתוב לצד צילום של עפר שכטר בביקיני "סכנה! עשוי להכיל חלקים קטנים." ולצד צילום של מלי לוי ההריונית מתואר מה קורה בשק האשכים של שמעון גרשון. שוב, דבילי, לא מצחיק, בטעם רע.
אבל למען השם, לא נמאס לנשים האלה שפמיניסיותן אמונתן לקפוץ באופן אוטומטי בגלל שטויות? בסך הכל מדובר בהערות דביליות על נשים וגברים, שחלק גדול מפרנסתם תלוי בזה שהם יופיעו במדורי הרכילות. העסקה כאן ברורה לכל הצדדים: אנחנו נצלם אתכם, את כולכם, בתמורה נעליב אתכם קצת, וכולם יהיו מרוצים. כולם חוץ ממרב מיכאלי, שיצאה לזעוק את זעקת הדוגמנית הנגזלת.
כנראה שמאבק על שכר שווה לא מספיק סקסי
הבעיה העיקרית בקפיצות האוטומטיות האלה, שברור גם שיגיעו לכותרות, זה שהן מתעסקות בדברים הכי טפלים שיש. גל גדות לא צריכה שיגנו עליה. היא עובדת באחד המקצועות היחידים שנשים מרוויחות בהם יותר מגברים. יש מאבקים הרבה יותר קריטיים מהמאבק נגד ההערות הטיפשיות ברייטינג. הדרך עדיין ארוכה, ויש עוד המון דברים שאנחנו צריכות ללמוד לעשות באותה טבעיות כמו גברים. אחד המאבקים המהותיים ביותר הוא המאבק על שכר שווה תמורת עבודה שווה. אני מניחה שכולם מכירים את הנתון המדכדך לפיו נשים ירוויחו בערך 30 אחוז פחות מגברים על אותה עבודה. הנה, תשמעו סיפור, מהחיים ממש.
אחי עבד במקום עבודה שבו אחרי שנה היה צריך לחדש את החוזה. בתום השנה אחי ועמיתיו הגברים לעבודה רצו תוספת שכר. מה הם עשו? ניגשו, ביקשו וקיבלו. כשהנשים שהתחילו בדיוק באותו תפקיד רצו תוספת שכר הן לא עשו שום דבר, וציפו שאיכשהו השכר יעלה. אל תישארו במתח: אף אחת מהן לא קיבלה יותר כסף, וכולן הרגישו נורא ממורמרות. למה הן לא ניגשו? כי לא נעים לנשים לדבר על כסף, כי נשים אסירות תודה על זה שמעסיקים אותן בכלל, ובגלל שכל החינוך שלנו מוטה לכיוון של הגשמה עצמית יותר מאשר לכיוון של להרוויח כסף, המון כסף.
על זה, על שינוי מודעות ברמה העמוקה ביותר, לא תראו את מרב מיכאלי יוצאת למלחמה. אין כאן בשר, זה לא נושא סקסי ואין סיכוי שהקמת סדנאות לעידוד אסרטיביות בקרב נשים יגיעו לכותרות. אותה תראו ותשמעו במאבקים לא חשובים, כי זה באמת לא יפה להגיד שמי שמתכופפת עלולה לקבל בתחת, ושיותר חשוב, זה בטוח יגיע לעיתון.
עוד החפצת נשים בערוץ הנשים של mako:
הקימורים חוזרים! הבשורה בניו יורק היא דוגמניות יותר עגולות, פעמיים לוי: מאיפה הנעליים של יונית והשמלה של מלי, זוגיות טובה זה סוג של אמנות - ככה אומרת שירה קצנלבוגן בראיון אינטימי.