האם פורנו הוא זנות? האם הוא "זנות לייט" - או שאולי הוא הרבה יותר גרוע? "כשאני שומעת שאנשים אומרים ש'מין בתשלום דרך מצלמות זה לא זנות' ולכן לא נורא, בא לי לצרוח", אמרה לי פעם אישה המגדירה את עצמה כניצולת תעשיית המין. "אז מה אם לא נגעתם בי?! נגעתם לי בנשמה".
ג'ואל ברכה, אקטיביסטית המתגוררת בארה"ב ומי שנסחרה בתעשיית המין בין הגילאים 11-17, אמרה בראיון ש"אנשים רבים אומרים שפורנו הוא זנות מצולמת, אבל זה הרבה יותר גרוע. אם פורנו היה זנות מצולמת, הייתה מצלמה אחת ולקוח אחד. בפורנו, אונס קבוצתי הוא הנורמה. בד"כ את עושה סקס עם כל מי שעל הסט".
פורנו משנות השמונים הוא היום תוכן רך
האופן בו הטכנולוגיה הנגישה לנו את הפורנו, התחרות על תשומת ליבו של הצרכן וסף הריגוש ההולך ועולה הביאה לכך שחברות ההפקה של "סרטים למבוגרים" מייצרות תוכן נועז יותר, בוטה יותר, אלים וקיצוני יותר ויותר. מה שנחשב בשנות השמונים לפורנו הוא היום לא יותר מאשר תוכן רך. נשים הנכנסות לתעשיית הפורנו היום ורוצות להרוויח, לא יכולות להרשות לעצמן להסתפק באקטים הנחשבים "נורמטיבים": אלימות, פציעות, השפלה וכו' הם חלק מהתפריט הבסיסי. נכון שגם נשים בזנות מתבקשות לעתים לבצע אקטים שמעבר לגבולות שלהן, אבל בניגוד לפורנו - האקטים האלה אינם מונצחים לעולמים בזיכרון הוירטואלי.
הדרך של תעשיית המין לבלבל אותנו היא בנרמול השיח. "כולם צופים בפורנו", "הן בוחרות בזה" וכדומה. בשנת 2016 התפרסם כי הבעלים של האתר gilrlsdoporn , שהתיימר להציג סרטי פורנו-חובבים, פנו לנשים צעירות מאוד ותמימות והציעו להן עבודה בדוגמנות. הבעלים הטיסו אותן לעיר אחרת ושיכנו אותן במלון על חשבונם, שם סופקו להן סמים ואלכוהול בכמות מופרזת. אותם סוכנים החתימו את הנשים על חוזה דרקוני בו הן נותנות את הסכמתן להשתתף בסרטי פורנו. הובטח להן כי מדובר בסרט המיועד לאספן פרטי ושהוא לא יעלה לרשת בארה"ב. לתדהמתן, גילו הנשים כי למרות ההבטחות הן הפכו שבויות של ההפקה, נדרשו לבצע אקטים מיניים שלא הסכימו להם וקיבלו הרבה פחות כסף ממה שהובטח להן. מי שסירבה אוימה שלא תקבל כסף לחזור בטיסה חזרה לביתה. הסרטים הופצו כמעט מיד באתרי פורנו חינמיים ברחבי ארה"ב (ביניהם האתר הפופולרי והמוכר גם בישראל "פורן האב"). אין צורך לציין כי משתתפות הסרטים הללו שקעו בדיכאון וסבלו מסימפטומים פוסט טראומתיים, חלקן אף ניסו להתאבד כשהתגלה להן גודל החשיפה.
>> הסיפור העצוב והמזעזע על אתר הפורנו הפופולרי
>> "זה לא משנה באיזה אתר את עובדת. את לוקחת את הגוף שלך ומוכרת אותו"
סיפורים אלו ואחרים מלווים את תעשיית המין המצולמת מרגע היווסדה. בעוד התעשייה מציגה כי מדובר בכוכבניות פורנו מאושרות המרוויחות הון, הרי שבפועל מדובר במיתוס. רוב הנשים מגיעות מרקע מוחלש, מבתים הרוסים, או שהן מהגרות הזקוקות באופן נואש לכסף ומנוצלות באופן שקשה לדמיין. אפילו לינדה לאבלייס – כוכבת הסרט המצליח משנת 1972 "גרון עמוק" - יצאה ברבות השנים כנגד תעשיית הפורנו וטענה כי כאשר צופים ב"גרון עמוק" צופים בה נאנסת.
זנות היא דרך חיים קשה, אולי הכי קשה. אבל אפשר להשתקם ממנה, כפי שאנחנו רואות מדי יום בעמותה שלנו, "לא עומדות מנגד". לא פשוט, אבל אפשר לשים את העבר מאחור ולפתוח דף חדש, שבו איש לא יידע מה עשית בעבר. כשאת משתתפת בסרט פורנו, לעומת זאת, העבר רודף אותך כל חייך. תמיד יש סיכוי שלמרות שהעבר הזה כבר מאחורייך, כשאת אולי בזוגיות ואולי אפילו אמא לילדים, פתאום יצוץ ברשת אחד הסרטים שהשתתפת בהם. ומה אז?