אין תמונה
"אם אני עצובה, אל תרגיעואותי!!! אל תעודדו אותי!". מתוך הפוסט של עינבל מרום
אם נתייחס לחיים, כפי שהם משתקפים ברשתות המדיה החברתיות, נגלה שאנחנו חיים בעולם מושלם בו לכולנו ערימה נאה של חברים שאוהבים אותנו ומלייקקים אותנו, ואין רגע אחד קשה או עצוב או סתם משעמם ביומיום. אלא שכל אחד יודע שזוהי לא תמונת המצב האמיתית. למעשה רבים הם רגעי המשבר והצצה לתמונה המושלמת של כולם אפילו זכתה לשם "דיכאון הפייסבוק".  עינבל מרום החליטה להשתמש ברשת החברתית כדי להראות את האמת. זו שאומרת שלא הכול נפלא, ולפעמים, יש לנו רגעים אחרים - כאלה שהיא ממש לא מפחדת לחלוק עם קהילת המלייקקים והמשתפים למיניהם.

"אל תגידו לי 'אל תבכי'!"

בארבעה בינואר, פרסמה מרום, רווקה בת 37 שמגששת לזוגיות, פוסט כנה, בוטה ובעיקר חזק מאד. כדי לסחוף את ההמון, היא פרסמה תמונה אותנטית של עצמה עם מסקרה מרוחה ושיער סטור וכתבה, "אם אני עצובה, אל תרגיעו אותי!!! אל תעודדו אותי!! אל תגידו לי, 'יהיה בסדר' ובטח ובטח אל תגידו לי 'אל תבכי'!!! אל תגידו לי 'מחר יום חדש' ו'תסתכלי על חצי הכוס המלאה', אל תביאו לי פתרונות ואל תבקשו ממני חיוך! תנו לי להיות עצובה, עודדו אותי לבכות, חבקו אותי בשקט! בהבנה והכלה! אחרי, אני כבר בטח אתעודד, אחייך ואראה את הכוס גדושה. ובחיית.. עשו זאת עבור כולם סביבך ו-לעצמכם!".

אין תמונה
לא כולם צריכים להיות מחויכים בתמונות. עינבל מרום
מרום, מרפאה בביטוי שפיתחה שיטה בשם "לחישת הביטוי" - שיטה המאפשרת ריפוי רגשי באמצעות ביטוי חופשי, מסבירה שזוהי הדרך בה היא מאמינה וכך היא חיה. "הרעיון לשים את התמונה הזו נבע מכך שאני לא מדברת עם מסכות, אני בעד עירום נפשי, רגשי, בעד אותנטיות ואני לא יודעת לתקשר אחרת. אותי אישית לא מעניין בעליל לראות מסכות יפות, האמת מתחת היא היופי בהתגלמותו וגם אולי מה שנתפס בעיני אחרים כ'חולשה', בעיני זו חוזקה".

"למה כולם נבהלים מ'רגשות שליליים'?"

אין תמונה
עינבל מרום. "אין על עירום נפשי רגשי בעיני, שם היופי האמיתי"
ובכל זאת, למה דווקא בפייסבוק? מרום מסבירה כי עבורה "תקשורת בין אנשים היא דבר נפלא – נקודה. לא משנה איפה ולמה. ופייסבוק הוא במה נפלאה להעביר מסר, במיוחד כזה שחשוב לי, כמו תפקידו של הביטוי בחיים". לטענתה של מרום בהחלט יש מקום בפייסבוק גם לסטטוסים פחות מחויכים ומושלמים. "ואם אין מקום בזה בעיני הגולשים, אני אשמח לפנות אותו. נמאס מפנים יפות ומחייכות. יש כאב אצל כולם ובשפע. למה רק השמחה והחיוביות מקבלות במה? למה כולם נבהלים מ'רגשות שליליים'? הרי כולנו חווים אותם ועוד על בסיס יומי, אז את הכאב נאגור ואת השמחה נפיץ? למה?? אני מאמינה שהביטוי, כל ביטוי, מזכך אותנו, את כולם בלי יוצא מין הכלל ומשחרר אותנו לחופשי ואני עדה לזה בכל סדנה שאני מעבירה. אני רואה איך כולם משתחררים, מזדככים ואשכרה משנים חיים באמצעות הביטוי המופלא. ביטוי ממכר".

אין תמונה
עינבל מרום. "נמאס מפנים יפות ומחייכות. יש כאב, אצל כולם ובשפע"
הפוסט שפורסם בקרב חבריה הקרובים של מרום זכה לשלל לייקים ולתגובות של אנשים שהזדהו עם כל מילה ובעיקר שאבו השראה רבה מהפרסום. "הפוסט והתמונה קיבלו הרבה אהדה, הזדהות והסכמה". מפה ועד לתמונות דומות שיעלו בדפי חבריה, היא אומרת שזה עוד מוקדם. "בואו לא נסחף. אני מניחה שאולי אחרים ישתעשעו במחשבה ובטח חושבים שזה מצריך אומץ וחבל שכך. אין על עירום נפשי רגשי בעיני, שם היופי האמיתי, בהתפשטות, באינטימיות הרגשית".

>> מה גרם להן להתפשט מעל כביש גלילות?
>> תל אביב: הוטרדה מינית ברחוב ועקבה אחרי המטריד שלה

mako  נשים בפייסבוק: תני לנו לחמם לך את החורף