קבוצת הפייסבוק "סיפורים מלבנון – מה שקרה במוצבים" היא תופעה מדוברת, ובימים האחרונים לקראת ימי הזיכרון והעצמאות היא פעילה במיוחד. אמהות שכולות ששמעו על אחוות הלוחמים והסיפורים המפורטים העולים בקבוצה הצטרפו אליה, והן מבקשות מהחברים לשתף אותן ברסיסי מידע על היקירים שנפלו.

"אני לא חברה בפייסבוק, הבן שלי שכנע אותי להיכנס ואמר שיש סיפורים חדשים על בניה", סיפרה חגית ריין, אמו של רס"ן בניה ריין שנפל ביום האחרון של מלחמת לבנון השניה כאשר הטנק שלו שעסק במשימות חילוץ נפגע מטיל נ"ט. ואכן, חגית גילתה כמה מכרים של בניה מהם שמעה לראשונה. "התקשר אליי למשל חייל שהתגייס עם בניה, וסיפר איך בטירונות הם קיבלו תרגיל שהמפקדים אמרו שמי שלא יצליח בו לא ייצא שבת. בניה, שהיה טירון בעצמו, ישב עם החייל הזה ולימד אותו במשך שעתיים את החומר כדי שיעבור את התרגיל, ורק אחר כך התפנה ללמוד בעצמו. חבר אחר סיפר שהיו צריכים כמה מתנדבים לסגור שבת, והוא ממש רצה לצאת להיפרד מהוריו שעמדו לנסוע לשליחות בחו"ל. בניה התנדב ואמר 'אני אעשה מה שצריך כדי שאתה תצא הביתה'. אותו חייל שאל את בניה: 'אמא שלך לא תכעס שאתה נשאר?'. בניה ענה לו, 'לא, זה מה שאמא שלי חינכה אותי אליו'. ידעתי שהוא היה כזה, אבל זה שהוא אמר את זה עליי, זה מחמם את הלב. לשמוע ממישהו שהכיר אותו לפני עשרים שנה שהוא הולך עדיין עם הסיפור הזה, זה עושה לי טוב. אלה דברים קטנים, מסירות נפש יומיומית שהקצה שלה זה בקרב".

בין המגיבים בפייסבוק היו גם כאלה שפנו לחגית וסיפרו לה שלא הכירו את בניה באופן אישי, אבל היו כלולים במשימת החילוץ של הטנק בו נהרג. "הייתי מהראשונים שהגיעו לטנק של בנייה לאחר שנפגע", כתב מישהו, "לא הכרתי אותו לפני ורק לאחר המלחמה שמעתי על פועלו והבנתי את גדלות נפשו". וקצין אחר כתב: "הייתי בכוח שהוטלה עליו המשימה לאתר את גופתו של בניה בשדה ולהביאה לישראל. הנושא עדיין רגיש לי ומעלה בי זכרונות כאובים. אם בתחילה כעסתי על המשימה שהוטלה עליי, אזי במרוצת השנים הבנתי שזכות גדולה נפלה בחלקי, ללוות את האיש הגדול הזה חזרה לארץ לקבר ישראל". לשני הגברים הזרים ענתה חגית שהיא תשמח ליצור עמם קשר מחוץ לרשת החברתית.

"סיפרו לי חיילים שהיו בחילוץ שלו. זה היה חילוץ ארוך, הם הלכו ברגל עם האלונקה אני לא יודעת כמה זמן, ובאיזה שהוא שלב כל מי שהיה שם נעצר, הצדיע, אמרו תהילים. עשו לוויה בשטח. אחד מהם היה חבר של בניה שבכלל לא ידע שזה הוא על האלונקה, וכמעט התעלף כשגילה".

היו כאלה שסיפרו לך דברים קשים, שלא רצית לשמוע?
"יש דברים שאני מעדיפה לא לשמוע. אני לא רוצה לחזור למקומות האלה. אני אוהבת את בניה בחיים, לא במתים. מעוניינת לשמוע עליו את הזכרונות של החיים".