בתחילת שנות התשעים נערות לא חלמו להפוך לאושיית רשת – הפנטזיה הייתה לככב על עטיפת ספר מסדרת "חלומות מתוקים". הדמויות בסדרת הספרים שתורגמה מאנגלית אמנם נשאו שמות אמריקאיים כמו "ג'ניפר" ו"רייצ'ל", אבל על כריכת כל ספר הופיעה נערה ישראלית. ליאורי פרן פולק, בת 45, מרצה לביופסיכולוגיה באוניברסיטת לונדון ואם לשניים, הרגישה לא טוב ביום הצילומים לעטיפת הספר "שפת האהבה" – אבל לא הייתה מוכנה לפספס את ההזדמנות להפוך לכוכבת.

"הייתי חולה ממש, עם חום גבוה ונזלת, ולא רציתי לוותר אז לקחתי המון אקמול ובאתי", היא מספרת, "אם מסתכלים מקרוב אפשר לראות בתמונה שהעיניים שלי אדומות מהחום". שכנה של חברתה עבדה בהוצאה לאור והזמינה את שתי הנערות לצילומים. "לא קראתי את הספרים האחרים, נראה לי שהם היו מיועדים לקהל יותר צעיר", היא מודה.

ליאורי פרן פולק (צילום: עצמי)
"מקרוב אפשר לראות שהעיניים שלי אדומות". ליאורי פרן פולק | צילום: עצמי

גרה בתל אביב, חולמת על ניו יורק סיטי

ואכן כך – את סדרת חלומות מתוקים, שיצאה לאור בהוצאת עלמה בעשור האחרון של המאה הקודמת, קראו בעיקר נערות צעירות בגילאי חטיבת הביניים והיא הייתה להיט מסחרר. "הוצאנו לאור 120 ספרים והם נמכרו בכמיליון עותקים", אומרת רקפת וינטרוב, עורכת הסדרה, "בשנות התשעים התרבות האמריקאית הגיעה לכאן רק במינונים קטנים והעולם בספרים האלה היה רחוק שנות אור מהעולם של נערה ישראלית ממוצעת, ולכן גם כל כך מרגש: נשף סיום תיכון, סוויט סיקסטין, מעודדות ועוד קלישאות אמריקאיות. להוצאה הייתה פסיכולוגית מומחית שענתה בסבלנות, בתבונה וברגישות לעשרות המכתבים שנשלחו אלינו".

הוצאת עלמה, אותה הקימו וינטרוב ושרית קמינר (אז שרית טינרי) כשהיו רק בנות 24, התמקדה בז'אנר הרומן לנערות. "רצינו לייצר באזז סביב הספרים", מגלה קמינר, "חשבנו שאם נערת השער תגיע לבית הספר שלה עם הספר עליו היא מופיעה, מיד חצי מהבנות בשכבה יקנו אותו".

השבוע חזרו הספרים הנוסטלגיים לשיחת היום בעקבות פוסט שעלה בעמוד הפייסבוק של בית אריאלה וספריות תל אביב. מעין נבו, מרכזת פרויקטים אמנותיים במחלקה לאמנויות של עיריית תל אביב יפו שהצטלמה בתור נערה לכריכת אחד הספרים, הראתה בתמימותה לקולגה את הספר עליו מופיעה תמונתה. הקולגה, מנהלת הסושיאל של הספריות נועה דגן, פרסמה מיד את התמונה והפוסט גרר עניין רב. "מלא מכרות שיש להן את הספר בבית כתבו לי – 'אני לא מאמינה שהיית בבית שלי ולא ידעתי שזאת את!'", מספרת נבו, "לא היה לי מושג כמה משמעותי זה היה לכל כך הרבה נערות. לספרים האלה כנראה הייתה השפעה גדולה. זה מרגש".

מעין נבו (צילום: עצמי)
"לא היה לי מושג כמה משמעותי זה היה". מעין נבו | צילום: עצמי

נבו, בת 41 מתל אביב, גרושה + 1, לוהקה לצילומים מחצר בית הספר. "נתנו לי כרטיס ביקור ואמרו לי להתקשר. זה היה נחמד ומחמיא. הגעתי ליום הצילום עם אמא שלי. אני זוכרת את הבגדים והאיפור שבחרו לי, זאת הייתה חוויה נעימה וחביבה, לא דוגמנות טראומטית. הצטלמתי לספר 'גיבור החלומות' ושלחו לי עותק מהספר, שקראתי כמובן, וגם עותק של הכריכה מודפסת. הייתי ילדה די ביישנית, זה ממש נגד את האישיות שלי להופיע על כריכה של ספר".

מיכל הסנר, בת 41, מנהלת תיקי לקוחות בבנק ואם לארבעה מתל אביב נחשפה לפוסט – ושלפה מהבוידעם את הכריכה בכיכובה. "כנערה השתתפתי בכל מיני פרסומות ותשדירים, ודרך פרויקט אחר שעשיתי הגיעו אליי מהוצאת עלמה וביקשו לצלם אותי לאחת הכריכות", היא מספרת, "הייתי בכיתה ז'. הצילומים היו ממש כיפים, הרגשתי מיני סלב ליום". הסנר מספרת שקראה את כל הספרים בסדרה, כולל כמובן את הספר אליו הצטלמה, "משלושה יוצא אחד". "הספרים היו טלנובלות למתבגרות, סיפורים מתוקים של התאהבות ראשונה, קנאה בחברות, עצב מלב שבור, נשיקה ראשונה וכל החוויות שעוברים בגיל 13-14. היה בחור שהיה מאוהב בי ועשה על הספר שהופעתי עליו דו"ח קריאה לשיעור".

מיכל הסנר אז והיום (צילום: פרטי)
"הרגשתי מיני סלב ליום". מיכל הסנר | צילום: פרטי

ליה שפייזר, בת 46, נשואה + 2 מתל אביב, כיכבה על עטיפת הספר "רחוק מהלב". "אני זוכרת שניפחו לי את השיער בצילומים ולא הבנתי למה, ושלקחו אותנו לקסטרו לקנות לנו בגדים לצילומים. חברים ומשפחה פרגנו ורצו לקנות עותקים של הספר. לא היו אז רשתות חברתיות ובספר היה כתוב רק 'ליה שפייזר, יבנה'. מישהו כתב לי הודעה במודעות של מגזין 'ראש אחד' וחיפש אותי". גם בתה בת ה-18, היא מספרת, קראה את הספר כשהייתה בת 14.

ליה שפייזר אז והיום (צילום: עצמי)
"ניפחו לי את השיער בצילומים ולא הבנתי למה". ליה שפייזר | צילום: עצמי
בתה של ליה קוראת את הספר (צילום: צילום פרטי)
בתה של ליה קוראת את הספר | צילום: צילום פרטי

"הזיכרון המשמעותי שלי מיום הצילום היה שלא כל כך התחברתי ללבוש שהביאו לי, ונשארתי עם האאוטפיט שהגעתי איתו מהבית", מספרת תמר אלמוג, פרשנית המשפט של כאן 11, נשואה + 2, שהצטלמה לכריכת הספר "קיץ כחול לבן" מסדרת "חלומות מקומיים" שיצאה לאור בהמשך לחלומות מתוקים. "אחר כך התברר ששינו את התיאור באחד הפרקים בספר, כך שהתיאור של מה לבשה גיבורת הסיפור בעת התפנית בעלילה יהיה תואם למה שלבשתי בצילומים לכריכה. אני והנער שצולם על תקן הנער ש - ספוילר - יהפוך לחבר שלי בסוף הספר היינו נבוכים בצילומים; לא הכרנו, פתאום להצטלם מחובקים? אגב, לכל מי שתוהה – אין לי מושג מיהו ואיבדנו קשר אחרי יום הצילום".

תמר אלמוג אז והיום (צילום: משמאל: רונן אקרמן)
"לא הכרנו, פתאום להצטלם מחובקים?" תמר אלמוג | צילום: משמאל: רונן אקרמן

"היו לנו ולבנות עשר שנים של כיף", מסכמת קמינר. "הקפדנו להוציא לאור ספרים עם עלילה מחזקת ותומכת, בהם הגיבורה הצליחה להיחלץ מהבעיה באופן עצמאי ויצירתי. אלה היו סיפורי אהבה, שהדבר היחיד שחדר בהם היה מבטו - אבל היה בהם ערך מוסף, וזה היה סוד הקסם. אנחנו מקוות לקיים אירוע גדול עם ספרית בית אריאלה לכבוד הוצאת 'עלמה', הקוראות המתוקות ונערות השער. מגיע לנו, לכל הבנות החולמות".