אפרת, בת 21 מבית שמש, עובדת בהייטק – ואין לה טלפון חכם. היא לא חברה בקבוצות הוואטסאפ של העבודה וכשהקולגות שלה צריכים אותה הם יודעים שהיא זמינה במייל או בטלפון הקווי. "בהתחלה חששתי", היא מספרת, "היינו הנשים החרדיות הראשונות בחברה ותהיתי איך זה יתקבל. מהר מאוד ראיתי שמכבדים אותי ונותנים לי את המקום שלי, והיום אני חושבת שיש לעובדה שאני חרדית יותר יתרונות מאשר חסרונות".

אפרת החלה לעבוד כאחראית וריפיקציה בחברת סיסקו לפני כשנה וחצי, אחרי שלושה חודשים בלבד בקורס של קמא-טק, ארגון שפועל למען שילובם של חרדים במקצועות ההייטק. לעובדה שהיא אישה חרדית בחברה בעלת ציביון חילוני וגברי מובהק יש ביטויים רבים בחיי היום-יום: החברה שכרה לעובדות החרדיות משרד בירושלים ומאפשרת להן לעבוד הרבה מהבית; אירועי החברה מותאמים, לעתים, לנשים החרדיות, וכל שיחה שלהן עם מנהל מתנהלת דרך פלטפורמת תקשורת מרחוק או בחדר עם דלת פתוחה. בימים בהם אפרת כן מגיעה למשרדי החברה הראשיים היא מצמצמת, לדבריה, ככל הניתן את התקשורת עם הקולגות הגברים. "אני נזהרת לא להתערבב, מדברת איתם רק שיחות טכניות. נראה לי שגם חילונים מבינים לבד באיזשהו שלב שאני לא מעוניינת בשיחות חולין".

"אם את מנסה להשתלב ולהרגיש שייכת בתרבות מעורבת את לומדת לזרום, אבל בגבולות שלך - שמירת נגיעה, הלכות ייחוד – שזה לא להיות לבד עם גבר במקום סגור",  אומרת מושקי ליסטונד, 24, חרדית מחסידות חב"ד, נשואה ואם לתינוקת, שהחלה לעבוד כמפתחת תוכנה בחברת ההייטק אינוביד לפני שנה וחודשיים. כמי שלמדה בחברת נשים בלבד עד גיל מאוחר, היא מספרת שהמעבר לעבודה בחברה המעורבת היה לא פשוט עבורה: "אמא שלי ודוד שלי בהייטק כבר שנים אבל אני לא אשקר, לפעמים אני עדיין מרגישה קצת ביישנית כי אני רגילה יותר לנשים מלגברים. בצוות שלי כרגע אני האישה היחידה אבל אנחנו עובדים באופן ספייס, כך שמסביבי יש גם נשים ויש תחושה נוחה".

מושקי ליסטונד (צילום: שמוליק ליסטונד)
"את לומדת לזרום, אבל בגבולות שלך". מושקי ליסטונד | צילום: שמוליק ליסטונד

על דברים אישיים, היא אומרת, נוח לה יותר לדבר עם נשים. "אני אפילו לא בטוחה שזה קשור לזה שאני חרדית, אולי נשים פשוט תמיד מרגישות יותר בנוח עם נשים. גם לימי חברה אני מקפידה להגיע, כל עוד אין תכנים בעיתיים מבחינה דתית אני לא מבדלת את עצמי. אם יש מסיבות עם אלכוהול או ריקודים מעורבים אני לא אגיע, אבל אם זה יום גיבוש של קבוצות אני אנסה להשתלב בדרך שלי".

אפרת, לעומתה, לא מגיעה לאירועי חברה כמעט בכלל: "אם זה אירוע מעורב עם גברים אז אין על מה לדבר. החברה מאפשרת לנו את הבחירה אם להצטרף, וגם נותנים לנו תקציב נפרד לפעילות גיבוש מיוחדת לנו".

"אני אף פעם לא יודעת מה הייתי אמורה לדעת ואולי אני לא"

טובי, 21, מבית שמש, ידעה שהיא רוצה לעבוד בהייטק מאז שהייתה ילדה צעירה. גם היא, כמו אפרת, הגיעה אל יום העבודה הראשון שלה, כמהנדסת תוכנה בחברת טוגה נטוורקס, עם חשש – אבל למרבה ההפתעה, הפחד התפוגג מיד. "החברה שילבה את הנשים החרדיות בחדרים נפרדים, סיפקה לנו אינטרנט כשר, חלב מהדרין, מזון כשר וכל מה שאנחנו צריכות כדי שנרגיש הכי בנוח", היא מספרת. "הפערים בין אורח החיים החילוני לחרדי לא מורגש מדי בעבודה השוטפת. הקולגות שלי יודעים שאני לא חברה בקבוצת הוואטסאפ, אין דרמות ואף אחד לא שואל למה ומה ההיגיון".

טובי היא הרביעית מבין שבעה אחים. גם אחותה עובדת בהייטק, ואמה, שכיום מועסקת כמנהלת בכירה, הייתה בין הנשים החרדיות הראשונות שהחלו לעבוד בתחום הזה. "אני רואה את אמא שלי ואחותי מגשימות את עצמן וזה נותן לי השראה. אם בעבר היה פחות מקובל שאישה חרדית תעבוד בהייטק וזה היה מעורר ביקורת, היום זה כבר לגמרי השתנה. איתי בצוות יש עוד ארבע בנות חרדיות, והמגמה רק בעליה".

"ישנה תפיסה שנשים חרדיות לא למדו תואר והן רק מטפלות בבעל ובילדים, אבל האמת היא שהנשים החרדיות תמיד היו המפרנסות והיו מוערכות על כך"

העובדה שנשים חרדיות משתלבות בעולם ההייטק מנפצת, לדבריה, לא מעט סטריאוטיפים. "ישנה תפיסה שנשים חרדיות לא למדו תואר והן רק מטפלות בבעל ובילדים, אבל האמת היא שהנשים החרדיות תמיד היו המפרנסות והיו מוערכות על כך בתוך החברה החרדית. בשנים האחרונות עוד ועוד נשים רוצות לאתגר את עצמן ויש להן את היכולות, הכישורים ומעל לכל – המוטיבציה. בלי הרבה רעש וצלצולים הן מגיעות ונותנות עבודה טובה ותוצאות, וזה מה שעושה את השינוי הכי גדול בדעה הקדומה של הצד השני".

איך זה מסתדר לאישה חרדית צעירה לעבוד בסביבה גברית וחילונית?
"זה מאתגר, אבל הקשר עם הגברים בחברה הוא קשר מקצועי וענייני. כולם ללא יוצא מן הכלל נותנים לי את הספייס ואני מרגישה שהם מכבדים את עקרונותיי ואורחות חיי".

יש הבדלים מנטליים בינך לבין החילוניים שעובדים איתך?
"בסוף אנחנו מגיעים מעולמות שונים אז וודאי שיש הבדלים. ברמה המקצועית אני לא מרגישה הבדל מהותי, אבל עולמות התוכן היומיומיים של ההווי והמשפחה שונים מאד".

גם אפרת קובעת שיש פערים. "מבחינה מנטלית אנחנו מגיעים ממושגים וממטרות שונות. כשהיה לי ראש צוות חרדי הרגשתי בנוח יותר כי הוא הבין ניואנסים", היא אומרת, ומציינת הבדל מעניין שמלווה אותה גם מהבחינה המקצועית: "אני לא מרגישה הבדל מאוד גדול ביני ובין הסטודנטים החילוניים שנכנסו לעבוד בערך איתי - חוץ מזה שהם יודעים ש'לא חסר להם חומר'. הם נכנסו עם הידע הקלאסי לכל סטודנט מתחיל, ואני אף פעם לא יודעת מה חסר לי ומה הייתי אמורה לדעת ואולי אני לא".

אפרת עובדת סיסקו  (צילום: קמא-טק)
"אם זה אירוע מעורב עם גברים אז אין על מה לדבר". אפרת עובדת סיסקו | צילום: קמא-טק

הן לא רוצות טסלה וחופשה ביוון

"מתחת לפני השטח מתרחש תהליך מדהים", מספרת שרי רוט, סמנכ"לית בארגון קמא-טק לשילוב חרדים בהייטק ומי שמובילה את תכנית "אולטרה קוד" להכשרת נשים חרדיות למקצועות טכנולוגיים. "בנות חרדיות משתלבות בתהליך מאוד ממוקד ואינטנסיבי של לימודים טכנולוגיים מתקדמים מוכווני השמה, ומסיימות כשהן עובדות בחברות כמו גוגל, מיקרוסופט, אינטל ועוד. למרבה התדהמה, רבות מהן נחטפות עוד לפני שמסתיים הקורס, בשכר התחלתי של 16.5 אלף שקל, ולאחר מכן רבות מהן מתקדמות יפה במעלה החברה".

בעבר, מסבירה רוט, נשים חרדיות עבדו רק בחברות שעובדות בהן רק נשים. "היום, כשאנחנו רוצים לקדם השתלבות בתפקידים משמעותיים בתוך חברות מעורבות, השתלבות שכוללת גם אינטראקציות עם הצוותים בחברה, נדרשות התאמות שיאפשרו לזה לקרות". 

בטמא-טק זיהו את הצורך להגדיר איך ייראו בפועל התנאים שיאפשרו לעובדת החרדית לעבוד בהתאם לאורחות חייה ולהרגיש בנוח. "במקום שכל חרדית תלך ותתייעץ נקודתית עם הרב שלה, התכנית למעשה מיישרת קו ומתבצעת תוך התייעצות תמידית עם גדולי הרבנים וראשי מערכת החינוך החרדית. שיתוף הפעולה הזה הוא קריטי בכדי לאפשר לזה לקרות בצורה אחידה ומיטבית עבור החברות המעסיקות ועבור הבנות", מסבירה רוט. בנוסף, קורס ההכשרה שמציעה התכנית איפשר לבנות החברה החרדית, שלפני כן לא היו נגישות כלל למעסיק וגם הוא לא היה נגיש להן, להפוך לכוח עבודה כשיר מבחינה מקצועית ולהיות רלוונטיות עבור החברות.

שרי רוט קמא-טק לשילוב חרדיות בהייטק (צילום: דוד ווייל)
"רבות מהן נחטפות עוד לפני שמסתיים הקורס". שרי רוט | צילום: דוד ווייל

גם החברות המגייסות עברו תהליך של שינוי תפיסה. "תעשיית ההייטק חווה משבר כוח אדם רציני, ויותר ויותר חברות מזהות שיש כאן הזדמנות", אומרת רוט. "הגישה הרווחת בענף במרוץ אחר כוח אדם הייתה שיש לספק לעובד תנאים מפליגים, חופשות מפנקות, רכבי טסלה, ימי כיף וכד'. הנשים החרדיות פחות מתעניינות בכל אלו. עם התאמות פשוטות יחסית והתחשבות בצרכים, כמו חדר נפרד, ישיבה ליד נשים, מועדים מסוימים בשנה או היעדרות מימי הכיף - יכול המעסיק להנות מכוח אדם איכותי מאוד, עם מוטיבציה ונאמנות גבוהים במיוחד".

"יש תחושה שעולם ההייטק מעריך מאוד את העובדות החרדיות ואת מוסר העבודה שלהן", אומרת חיה, 25, נשואה ואם לשלוש מירושלים, העובדת כראש צוות בחברת אורקם המפתחת טכנולוגית בינה מלאכותית המסייעת לעיוורים וכבדי ראייה. "אני חושבת שהיום די ברור לכולם שאישה חרדית יכולה להיות מקצועית לא פחות מאחרים. לנשים חרדיות אין את עולם הסושיאל, שגונב הרבה זמן תפוקה של עובדים אחרים. כשהן עובדות, הן רק שם. אישה חרדית גם פחות במירוץ אחרי הקריירה, ולכן היא יותר יציבה במקום עבודה אחד ולא פוזלת למקום עבודה נוצץ יותר".

"אישה חרדית באה לעבודה כדי לעבוד נטו", טובי מסכימה, "לעומת הקולגה החילוני שמחפש בעבודה גם קצת מעבר, פאן וחברה".

גם רוט מסכימה שהיציבות שהנשים החרדיות מספקות למעסיק היא יתרון בולט לזכותן. "בדרך כלל הן מקימות משפחה בגיל מאוד צעיר, 20-21, והצורך ביציבות כלכלית חזק משמעותית ביחס למועמדות אחרות באותו הגיל. במרבית המקרים הן יישארו בחברה לאורך שנים, לכן ההשקעה בהן משתלמת", היא מסבירה.

"היום בחורים ברמה גבוהה מחפשים בחורות שעובדות בהייטק"

הנשים החרדיות שהשתלבו בשוק ההייטק הישראלי מעמידות בקהילות שלהן סטנדרט חדש של השתכרות. טובי מסבירה שבחברה החרדית מקובל שההורים לוקחים על עצמם את רוב הנטל הכלכלי של הילדים גם אחרי החתונה, והיא שמחה בעובדה שאצלה זה יהיה אחרת. "כמובן שאני יכולה לפרגן לעצמי יותר ביומיום, אבל ההבדל הדרמטי יהיה בהמשך, כשאני אוכל בע"ה לכלכל משפחה בכבוד מבלי להוות נטל על ההורים".

את מרגישה הבדל בינך ובין החברות שלך מבחינת רמת החיים שאת יכולה להרשות לעצמך היום?
"המשכורת שאני מקבלת לא סטנדרטית בכלל אצל בנות השכבה שלי שלא הלכו להייטק והיכולת הכלכלית שלי בכלל לא ברת השוואה לבנות שעובדות בתחומים היותר מסורתיים, כמו הוראה, גננות, גרפיקה, הנה"ח וכו'".

"ברור שיש לי היום יותר אפשרות, אבל בתור רווקה אני מרגישה פחות בהבדל ביני ובין החברות. אני מרגישה שיש לי כסף, אבל זה לא שינה לי הרגלים של קניה", אומרת גם אפרת, "אני חוסכת את הכסף הזה שיהיה לי לאחרי החתונה, כדי שאוכל לאפשר לעצמי לחיות ברווח. זה יבוא לידי ביטוי בדירה, במשכנתא, ובאופן כללי אצטרך פחות לחיות בצמצום".

"אני לא מרגישה הבדל מחברותיי, כי השכר הגבוה שלי לא בא יותר מדי לידי ביטוי. אולי אני יכולה להרשות לעצמי לקנות קצת יותר דברים, אבל זה הכל עניין של סדרי עדיפויות", אומרת גם מושקי ליסטונד, 24, חרדית מחסידות חב"ד, נשואה ואם לתינוקת שבעלה עובד ככלכלן בחברת מנורה מבטחים, "זה לא שאני חיה חיי פאר, אבל זה ששנינו עובדים ועם משכורות גבוהות יאפשר לנו כנראה לקנות דירה יותר מהר".

"אם הם רוצים אותי כי הם רוצים את הכסף שלי, זה משהו שאני נזהרת ממנו. אבל אם הם רוצים את הכסף בשביל ערכים ולימוד תורה - זה משהו אחר"

הכסף גם הופך את עובדות ההייטק החרדיות לנחשקות יותר. "המשכורת הגבוהה גורמת לי להיות הרבה יותר מבוקשת בשוק השידוכים", קובעת אפרת. "מקובל אצלנו שהאישה עובדת בשעה שהגבר מעמיק בלימוד בישיבה, ויש כאלה שרוצים אישה בהייטק כי יש הכנסה גדולה והם יכולים ללמוד בראש שקט. אישית, אם הם רוצים אותי כי הם רוצים את הכסף שלי, זה משהו שאני נזהרת ממנו. אבל אם הם רוצים את הכסף בשביל ערכים ולימוד תורה - זה משהו אחר".

טובי מציירת מגמה לפיה יותר נשים חרדיות מעוניינות לרכוש מקצוע ולהיכנס לשוק העבודה בטרם יתפנו לתהליך השידוך. "בהחלט אפשר לומר שהעבודה בהייטק מעלה את המניה בשידוכים", היא אומרת, "את נתפסת כבחורה עם מקצוע מכובד ומכניס. היום בחורים ברמה גבוהה מחפשים בחורות שעובדות בהייטק".

מצד שני, מאירה אפרת היבט אחר. לדבריה, יש גם גברים ששעות העבודה האינטנסיביות בענף מרתיעות אותם. "מדובר בתשע שעות ביום ויותר קשה לתמרן בין בית לעבודה. אני יכולה להבין אותם".

"הרבה נשים חוששות להיכנס להייטק בגלל שעות העבודה", אומרת חיה, "אבל העבודה באורקם דווקא מאפשרת לי להשתמש בכישרון שלי מצד אחד, ומהצד השני לתת לבעלי ללמוד ברוגע ללא דאגות. יש בינינו שיתוף פעולה מצוין. בעלי מוציא את הילדים לגנים בבוקר לפני הלימוד ובהפסקת הצהריים אוסף אותם, כך שאני יכולה להתחיל לעבוד בשעה מוקדמת יחסית. אחר הצהריים זה הזמן שלי איתם בגינה או בבית, ארוחת ערב והשכבות".

מושקי, שבעלה לומד תורה בשעות מסוימות ביום מעבר לשעות העבודה שלו, מספרת כי במקרה שלהם מצא מין את מינו: "גם בעלי יחסית בולט בנושא הזה בחברה שלנו. הוא עשה צבא ולמד לפני החתונה וזה נדיר אצלנו, בדרך כלל אם לומדים זה רק אחרי החתונה. בעלי רצה מישהי שלומדת, שתעבוד, הוא מעודד את זה ורצה בזה, אני חושבת שזה בריא ששני בני הזוג עובדים ומסופקים מהעבודה שלהם, זה חשוב בעיני שנינו. מבחינת הטיפול בילדים זה אכן מאתגר ששני ההורים עובדים, אבל בשיתוף פעולה זוגי נכון זה אפשרי".