הסיפור הבא נשמע לחלוטין כמו תרחיש בלהות פרי מוחו הקודח של תסריטאי זוטר בהוליווד, אלא שלמרבה הצער - זה דווקא קרה במציאות: אשה צעירה אמורה היתה להיות השושבינה שמלווה את החברה הכי טובה שלה אל מזבח הנישואין ביום חתונתה, אלא שהיא מעולם לא צעדה לצדה ביום הגדול. הסיבה? החתן המיועד, דניאל הווארד, אנס אותה באכזריות והרס את חייה לנצח.
עוד בערוץ הנשים:
- החבר הכה אותה, הדוגמנית בחרה להיחשף
- "לא היו לה חיים מעבר, הזנות היתה תעודת הזהות שלה"
- אחת ולתמיד: מה נחשב להטרדה מינית, על פי חוק?
החתונה עצמה, אם תהיתם, דווקא התקיימה ועוד איך: הזוג נישא מספר שבועות לפני שמשפטו של הווארד החל. אשתו של דניאל, אפריל - זו שהיתה חברתה הטובה ביותר של הנאנסת, אינה מאמינה לחברתה הטובה לשעבר והחליטה לעמוד לצדו של בעלה האנס בעת שהוא מרצה את עונשו: שבע שנות כליאה לאחר שנמצא אשם במעשה.
"דיברתי על האונס מלכתחילה רק כי רציתי להגן על אפריל... לא יכולתי לעמוד בכנסיה ביום החתונה שלהם כשאני יודעת בדיוק מה קרה וכשברור לי שסביר להניח שזה יקרה שוב", סיפרה הנאנסת למירור הבריטי. "לפני שזה קרה, יצאתי לטיול גדול באסיה לגמרי לבדי. עכשיו אני מפחדת אפילו לגור לבד כאן באנגליה".
בן הזוג לא עמד בטראומה - והתאבד
לדבריה, האונס אירע כששלושתם יצאו לבלות. היא לנה בחדר סמוך לזה של בני הזוג, כשהחתן המיועד נכנס לחדרה ואנס אותה. לאחר האונס, הנאנסת נסעה לבית החולים וניסתה להתקשר לחבר שלה - אך הטלפון הנייד שלו היה כבוי. לדבריה, למרות שהיה מאוד תומך לאחר התקרית, בן זוגה הרגיש אשם בצורה יוצאת דופן מה שהביא בסופו של דבר לפרידתם ולתוצאה טראגית נוספת: "הוא התאבד מספר חודשים אחרי שנפרדנו", סיפרה בבכי.
בבדיקות אינטימיות שנערכו לה בבית החולים נמצא ה-DNA של הווארד על גופה. הוא מצדו טען שה-DNA שלו הגיע לשם מפני שהיא השתמשה בצעצוע מין בו השתמש מוקדם יותר. לדבריו, טענותיה שקריות ונועדו לחבל במערכת היחסים שלו עם אפריל - "כי היא קינאה בנו". ביהמ"ש כינה את גרסתו "מגוחכת, אכזרית ומעליבה". חבר המושבעים מצא אותו אשם בפחות משעתיים ונציגיו אמרו: "נסיונך להשפיל את הקרבן בנוסף לעוול שגרמת לה והאכזריות בה נהגת, הוא בבחינת 'הרצחת וגם ירשת?'".
למרות זאת, כאמור, הווארד ואפריל נישאו בחודש שעבר. לדברי הנאנסת, היא מאוד עצובה מאבדן החברות עם אפריל - חברות שהיתה בטוחה שתימשך כל החיים. בדומה לקרבנות אונס רבים, היא חשה אשמה בעקבות המקרה: "האשמתי את עצמי על האונס, עד שהתחלתי טיפול. חשבתי שהבגדים שלבשתי היו פרובוקטיביים מדי ואחר כך חשבתי שאולי נראיתי דומה מדי לאפריל. כיום, שנתיים אחרי המקרה, אני מתמודדת עם תסמונת פוסט טראומתית. העתיד שלי נגזל ממני".