"צריך לדעת את מי לאנוס", פותחת רוית סויסה, סטודנטית בת 26, את הפוסט שלה בפייסבוק - פוסט שהפך לוויראלי וקיבל שיתופים רבים ועשרות תגובות. בפוסט הקצר והמטלטל כותבת סויסה מחשבות שלוחצות לה על החזה בימים האחרונים, בעקבות השיח הציבורי סביב אנסים ותלונות שווא.
"על האנס שלי הגיעו שתי תלונות: אחת על הטרדה של ילדה, שהייתה בת 5 בזמן המקרה - התלונה נסגרה מפאת חוק ההתיישנות. השנייה על אונס - התלונה נסגרה כיוון שהיו המון סתירות בעדויות של המתלוננת.
על האנס שלי לא התלוננתי. האנס שלי חכם, הוא יודע את מי לאנוס. הוא בוחר ילדות שאולי לא יכולות להתנגד או להתלונן. הוא בוחר נערות תמימות במצב לא פשוט, שכאשר זו תהיה המילה שלהן – החלשה, הרועדת, הבוכייה - מול המילה שלו - החזקה, הבטוחה - התיק ייסגר. האנס שלי ידע את מי לאנוס. ועם מערכת רקובה כזו, מה הפלא שהוא גם ימשיך?
לא, לא התלוננתי. עברו כמעט 10 שנים ואני נמצאת בשלב התפר של חוק ההתיישנות. עברו 10 שנים, ואני פשוט לא מסוגלת. אין לי כוחות לעמוד מולו, מול החוקרים, מול מערכת המשפט האטומה הזאת. אין לי כוחות.
אני כבר לא מאשימה את עצמי שלא התלוננתי. אני מאשימה את החברה המעוותת שגדלתי בתוכה,
החברה שאלופה בהאשמת הקורבן. את מערכת המשפט הרקובה הזו, שעושה טובה שהיא נותנת עונש בכלל, וגם העונש הזה עוד ניתן לערעור.
אל תאשימו אותי שלא התלוננתי, תאשימו את המערכת. אל תאשימו אותי כשהאנס שלי ימשיך לאנוס, תאשימו את המערכת.
2 אחוזים של תלונות שווא, 2 דמעות של מים. 98 אחוזים של תלונות אמת, 98 דמעות של דם.
אז עכשיו תגידו לי: באיזה צד אתם?"