סמדר וקלמנטיי (צילום: צילום פרטי)
"אי אפשר להפריד בינינו, אנחנו כל היום ביחד". סמדר וקלמנטיי | צילום: צילום פרטי

שמי קלמנטיי, אני בן 26 ומתגורר בחולון יחד עם סמדר, בת 52. אנחנו זוג נשוי, מאוהבים ומאושרים, ולא באמת אכפת לנו מה חושבים עלינו - אבל לפעמים מציק לנו להסביר לכל בנאדם שאנחנו פוגשים איך זה בדיוק עובד בינינו.

זה עובד מצוין.

הכרנו לפני כמעט שלוש שנים. אני עבדתי אז בחנות נוחות בתל אביב, וסמדר חיה בהולנד במשך שלושים שנה. מדי פעם היא הייתה מגיעה לארץ לביקור, ובאחד הביקורים היא עברה ליד החנות בה עבדתי. כמו כל הגברים ברחוב, לא יכולתי להתעלם ממנה. היא נראתה לי מסתורית, יפה, חזקה, מנומסת, אישה מאוד מכובדת.

סמדר וקלמנטיי (צילום: צילום פרטי)
"היינו נרדמנו עם הטלפונים כדי לשמוע את הנשימות אחד של השנייה" | צילום: צילום פרטי

היא הייתה עוברת בסביבה ואני התחלתי לשים לב אליה יותר ויותר. באחת הפעמים שהייתה בחנות, שמעתי את השם שלה. רציתי לגשת אליה אבל לא ידעתי איך. קשה למצוא דרך לגשת לכזאת בחורה: מה אומרים לה?

תמיד נהניתי יותר עם מבוגרות

אחרי כמה ימים ראיתי אותה נכנסת לגלידריה מול החנות. חשבתי מהר. בדיוק החליפו אותי במשמרת, אז תפסתי שטר של 50 שקלים ורצתי לגלידריה. עקפתי את סמדר בחוצפה, בטח נראיתי לה כמו עוד ישראלי חוצפן. שאלתי את מנהל המקום אם הוא יכול לפרוט לי את השטר, ובינתיים הסתובבתי אליה ושאלתי אותה, "את סמדר, נכון?".

היא לא הבינה מאיפה נחתי עליה ואיך אני יודע את שמה. הבטחתי לספר לה בתנאי שתשתה איתי קפה בבית הקפה ממול. היא היססה. אני כל כך שמח שלא ויתרתי למרות שהייתי נבוך, ושאלתי שוב. היא הסכימה, והלכנו לשבת בבית קפה.

מהרגע הראשון הייתה בינינו כימיה מטורפת, וזה הפך למעניין ומסקרן אפילו יותר כששאלתי אותה בת כמה היא. היא הייתה בת 49 ואני בן 24, ולשנינו זה היה דבר חדש. סמדר לא הייתה איזה קוגרית שמחפשת צעירים - היה לה בעבר בן זוג צעיר ממנה בארבע שנים וגם זה הרגיש לה מוזר, ולי לא הייתה אף פעם בת זוג רצינית בת 49. היו לי סטוצים מדי פעם עם נשים מבוגרות ממני, והאמת היא שתמיד נהניתי יותר עם נשים מבוגרות. בדייטים איתן אף פעם לא הייתה לי תחושת ראיון עבודה, הכל היה פשוט וזורם. עם נשים בגיל שלי זה תמיד הרגיש לי כמו חקירה, איפה אני עובד או משכיר דירה ומה התוכניות שלי לעתיד, כאילו הן מנסות לחשב את הנתונים ולבדוק אם אני בכלל שווה את הזמן שלהן. אישה מבוגרת יודעת מה היא רוצה, ולמה. יש להן יותר ניסיון, פחות ביישנות ויותר יוזמה.

סמדר וקלמנטיי (צילום: צילום פרטי)
"ידענו שנועדנו להיות ביחד ולא שינה לנו באיזה סוג של טקס נעשה את זה" | צילום: צילום פרטי

גיליתי שנשארו לסמדר עוד חמש שעות עד הטיסה חזרה להולנד. נהנינו מכל שנייה, לא רצינו להיפרד. הרגשנו שאנחנו מכירים אחד את השנייה כבר כל כך הרבה זמן. אבל חמש השעות עברו, ולקחתי אותה לשדה התעופה. נפרדנו ולשנינו היה כאילו מובן מאליו שאנחנו ביחד, שאנחנו הולכים לשמור על קשר.

שלושה חודשים שלמים דיברנו כל יום כל היום בטלפון. נרדמנו עם הטלפונים כדי לשמוע את הנשימות אחד של השנייה. לא יכולנו להיפרד לשנייה. סמדר התחילה לבוא שוב לארץ לתקופות קצרות, והיינו מנצלים כל דקה ביחד. רציתי שהיא תישאר לחיות איתי, אבל באותה תקופה לא הייתי הכי יציב. הייתי כל הזמן עצבני, עשיתי עבירות קלות, התערבבתי עם אנשים חרא. אבל סמדר הייתה סבלנית וקיבלה הרבה התנהגויות שאף אישה אחרת לא הייתה מצליחה לקבל, ואחרי שנה התחיל השינוי: התחלתי לעבוד בעבודה מכובדת ולהרוויח משכורת מסודרת. החלטנו שהגיע הזמן שסמדר תתחיל את תהליך החזרה לארץ.

לאנשים זה נראה מאוד מוזר

סמדר סיכנה הרבה דברים בשביל שנוכל להיות ביחד. כשאני השכרתי דירת חדר בתל אביב, לסמדר הייתה בהולנד דירת ארבעה חדרים ולא חסר לה דבר. כל החיים שלה היו שם, והיא ארזה אולי שמינית ממה שהיה לה. לוותר על כל כך הרבה דברים בשביל בחור בן 24 לא יציב בחייו, זה לא צעד קל.

בהתחלה למשפחה שלי היה קשה לקבל אותה, אבל כשהם הכירו אותה הם הבינו שאני בידיים הנכונות. אמא של סמדר חשבה שהיא השתגעה, שזה לא נורמלי, שאני ילד. היום היא כבר אומרת לי כל הזמן שאת העיניים שלה היא תיתן לי. לסמדר יש בת בגיל שלי, ולמרות שזה נראה לה מאוד מוזר, היא שמחה כל עוד לאמא שלה טוב.

התחתנו באוגוסט 2018, ממש לפני שנה. לא רצינו לערב את הרבנות, זה נראה לנו מיותר. רצינו להתחתן בשביל עצמנו, ידענו שנועדנו להיות ביחד ולא שינה לנו באיזה סוג של טקס נעשה את זה ובחרנו בתהליך הכי פשוט וקצר של נישואים אזרחיים.

אנחנו החברים הכי טובים והאוהבים הכי גדולים. אי אפשר להפריד בינינו, אנחנו כל היום ביחד ואין לנו צורך בחופש אחד מהשנייה. לאנשים זה נראה מאוד מוזר: הם שואלים איך זה יכול להיות, ומה אם אני ארצה פתאום ילדים?

לגיל אין אהבה. זה פשוט עובד בינינו. לגבי ילדים, זה קצת יותר מורכב. אני רוצה ילדים, אבל יכולתי לבחור אישה יותר צעירה, ואולי יום אחד היינו מגלים שאנחנו לא יכולים להביא ילדים? אז אני בוחר לחיות עם האישה שאני הכי אוהב בעולם, ואולי ביום מן הימים להביא ילד בדרך אחרת. היום לא חסרות דרכים. שנינו מבינים את זה.

אין לנו ציפיות גבוהות מהחיים, העיקר לחיות בכבוד. אנחנו חיים באושר ובאחדות, נתינה ואהבה בלי תנאים. טוב לנו ביחד, טוב לנו בחיים וטוב שיש לנו אחד את השנייה.

יש לך סיפור? נשמח לשמוע אותו: women@mako.co.il