View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Gala Kogen (@gala_kogen) on

 

35, תל אביב, נשואה ואם לשניים, שחקנית ויוצרת שיטת אימוני ליבה

עברתי לא מעט קצוות בחיי. באתי ממשפחה מרקע סוציואוקונומי נמוך וכילדה לא היה לי כמעט כלום. הייתי הילדה שעשו עליה חרם, עברתי הטרדות מיניות. מגיל מאוד צעיר סבלתי מהפרעות אכילה, דואט של בולימיה ואנורקסיה. בכיתה ו' חברה לימדה אותי להקיא, היא אמרה שזה טריק להישאר רזה. ברגע שאת עושה פעולה מסויימת כמה פעמים ומקבלת עליה פידבק מהחברה, כי את באמת מרזה – את מפתחת פתולוגיה של התמכרות. בעבודה עמוקה שלי עם עצמי למדתי שהפרעת האכילה לא הייתה הבעיה, אלא סימפטום למשהו עמוק יותר. זה גרם לי לחיות בסוד כל החיים.

חברה נתנה לי להדליק נרות שבת, וכשהדלקתי אותם הרגשתי בפעם הראשונה שיש משהו מעליי שחומל אותי ואוהב אותי. זה הכניע וקילף אותי, בכיתי במשך כמה שעות רצופות

בגיל 16 עזבתי את הבית עם גבר שמבוגר ממני ב-11.5 שנה. חיינו יחד שלוש שנים. עבורי זו הייתה מערכת יחסים הרסנית בה עברתי דרך כל הטעויות האפשרויות ולמדתי הכי טוב מה לא לעשות. כיום אני מלאת הודיה על הקשר הזה ועל השיעור שעברתי בזכותו.

יום אחד//

באותה תקופה גרתי לבד בדירה קטנטנה והייתי מאוד שבירה, פחדתי מהחיים וסבלתי מהמון התקפי חרדה. יום אחד חברה חב"דניקית נתנה לי להדליק נרות שבת, וכשהדלקתי אותם הרגשתי בפעם הראשונה שיש משהו מעליי שחומל אותי ואוהב אותי. זה הכניע וקילף אותי, בכיתי במשך כמה שעות רצופות. זה לא היה בכי קורבני של "לא ייצא ממני שום דבר", אלא בכי של "אני כל כך אהובה ואני כל כך אוהבת". החוויה הייתה חזקה והבנתי שאין דרך חזרה, זה בבשר שלי. עד אז הייתי בכל מיני סוגי טיפולים, אבל הדלקת הנרות פתחה אצלי את הרצון ללמוד ולעבוד דרך נתיב היהדות.

הבנתי שאני לא יכולה להיות יותר בדפוס הסובלת, הקורבנית, האשמה. קלטתי שבעצם מערכת היחסים הכי הרסנית שלי הייתה תמיד ביני ובין עצמי: היה לי תקליטור בראש שאמר לי שאני לא מספיק טובה, לא מספיק מוכשרת, ולמה עשיתי ככה ולמה עשיתי ככה, וזה הפך ללחץ שתורגם לחולי. האמנתי שאני אשמה וטיפשה, והייתי מאוד אלימה כלפי עצמי.

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Gala Kogen (@gala_kogen) on

אחרי יותר מעשור של לימוד מעמיק בחוכמת הקבלה והחסידות ובריפוי בתחום הנפש, הבנתי שהשליחות שלי היא לעורר את החשיבות של מערכת היחסים החשובה ביותר – היחסים של אדם עם עצמו. פיתחתי שיטה טיפולית שמבוססת על שיטת ריפוי עתיקה מהוואי. זה בעצם אימון תודעה שמטרתו היא ריפוי, איזון והתמרה ע"י לקיחת 100% אחריות. לכן אני משתדלת להיות בתשומת לב מקסימלית תמידית למה שמתנהל בתוכי.

שעה שעה//

לרוב אני קמה לקראת שבע. כמובן שאני מעדיפה יקיצה טבעית, אבל זה פחות מסתדר. כשאני מתעוררת בבוקר, לפני הכל, אני פשוט מודה: פתחתי עיניים, לקחתי נשימה, וזה לא מובן מאליו. אני משתדלת לפנות זמן למדיטציה - זה יכול לקחת שעה ויכול לקחת חמש דקות. עובדים עם מה שיש.

לאחר מכן אני שותה שתי כוסות מים פושרים עם לימון, כך אני מחייבת את עצמי במים.

ברוב הבקרים אני צריכה להכין את ילדיי למסגרות – לגן ולכתה א'. לפעמים אני לוקחת אותם, ואם בעלי יכול אז אני מעדיפה שהוא. לפני שאנחנו יוצאים מהבית בבוקר חשוב לי שנשים מטבע לצדקה, ובכל פעם אנחנו תורמים את הקופה לגוף אחר. יש לנו גם תפילה שאנחנו אומרים בבוקר תמיד בכיף ובאווירת משחק, והילדים מבקשים לאותו היום את מה שהם חפצים בו.

 בגלל הפרעת האכילה, ההתעסקות באוכל היא קשה. אז אני לא חושבת, נותנת לגוף שלי מזון טעים ותמיד מברכת ומודה עליו

9:00 אני חוזרת לתפילה שלי ומשתדלת לווסת תודעה למצב הודיה. הוכח מחקרית שכשאנחנו מכוונים על דברים שאנחנו מודים עליהם מופרש הורמון שמווסת את המערכות  ומרגיע, מאזן. ככה אנחנו לוקחים שליטה על החיים.

אני אוכלת בשעות נורא משתנות, זה יכול להיות בשמונה בבוקר ויכול להיות ב-11:00. אני אוכלת משהו טעים, כמו צנים עם חמאה או קערת פירות. אני נהנית לפנק את עצמי כי אני לא אוכלת הרבה, אז כשאני אוכלת – אני רוצה שיהיה טעים.

בגלל הפרעת האכילה, ההתעסקות באוכל היא קשה. אז אני לא חושבת, נותנת לגוף שלי מזון טעים ותמיד מברכת ומודה עליו. אני דוחפת לתפריט כמה שיותר מיצים טבעיים ושייקים של ירקות ופירות, כדי להכניס דברים בריאים לגוף.

פעם-פעמיים בשבוע אני יוצאת לאימון אצל ליקי ומוסיפה הליכה או ריצה בים. אני המון בים, בוהה בו, מדברת איתו, בוכה איתו, צועקת. זו תרפיה.

במהלך היום אני כותבת סדרה, מפתחת כמה פרויקטים וביניהם ספר. מאוד חשוב לי שברקע תהיה מוזיקה נעימה או הרצאה לימודית. אם אני בצילומים או בסדנאות בארץ או בחו"ל אז הכל יותר אינטנסיבי, ובעלי ואמא שלי פעילים וגם בייביסיטר.

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Gala Kogen (@gala_kogen) on

אחר הצהריים זה עם הילדים: שיעורים, חוגים, חברים ומאוד חשוב לי שיהיה לנו זמן איכות משלנו. הם אוהבים טבע ואנחנו יוצאים כמה שיותר לים או לפארק אבל גם אל הסנטר. אני משתדלת לעשות איתם כיף, ליצור חוויות. אני מתייחסת אליהם בהמון כבוד ונותנת להם ללמד אותי ומאפשרת להם דרכים להתבטא.

הערבים אצלנו מאוד משתנים, עם כל העייפות אני משאירה זמן לדייט, בין אם זה לצאת עם בעלי או עם חברות. אם לא, אני אסיים את היום מוקדם ואלך לישון בשעה 22:00. לפני שאני הולכת לישון אני ממש מנסה לעשות מדיטציה או תפילה של ניקוי הלב והראש, שמשלבת נשימה מודעת והקשבה פנימית.

מרגע לרגע//

הנטייה שלנו היא להאמין שהבעיה תמיד חיצונית לנו. אנחנו מנסים לשנות את המציאות מבחוץ, אבל זה אף פעם לא מצליח. כשאנחנו רוצים באמת שינוי, אנחנו מחויבים לקחת אחריות מלאה על כל מה שמורגש ונחווה בתוכנו, ולשנות קודם כל את הבפנים.

לקראת יום האישה הבינלאומי תקיים גאלה קוגן ערב העוסק במערכת היחסים של כל אישה עם עצמה בו תארח את נינט טייב וליאת דויטשר. האירוע יערך ביום ראשון, 1/3, בשעה 19:30 בבית ציוני אמריקה בתל-אביב. לפרטים והרשמה