הדמות הנשית בסרטון האנימציה שיצרה ירדן דרשן, "לא סופרים אותך", אולי נראית מתוקה וצבעונית אבל העולם שבו היא חיה מקשה עליה להתנהל בו בשלווה, אחרי שהיא שוב ושוב נתקלת באפליה מהסוג הנסתר והמתעתע מכולן – אפליה על בסיס דאטה. בסרטון מוצגים עוד ועוד אספקטים בהם איכות חייהן של נשים נפגעת – ממחסור במחקרים רפואיים לגבי גופן של נשים והקושי הנובע מכך באבחון התקפי לב אצלן, דרך מכוניות שמתהדרות בכך שעברו מבחני בטיחות קפדניים – שנעשו בהתאמה לגברים בלבד, ועד לברירת המחדל של טמפרטורת המזגן ברוב המשרדים בעולם, המתוכננת לפי טמפרטורת הגוף הממוצעת של גבר.
דרשן בת ה-28, מעצבת המתמחה במיתוג ובאנימציה, סיימה לאחרונה תואר בתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה. בדיוק בתקופה בה החלה לחשוב על רעיון לפרויקט הגמר, היא מספרת, היא קיבלה במתנה משקפי VR (מציאות מדומה) וגילתה כי הן אינן מותאמות לגופה.
"שמתי לב שתוך כמה דקות משחק אני חווה בחילה שמזכירה מחלת ים, וגם חברות שלי תיארו את אותה החוויה, חלקן אפילו נשארו עם התחושה שעות לאחר השימוש", היא מספרת. "לעומת זאת, מרבית חבריי הגברים שניסו את המשקפיים לא חוו את התחושה הזו באותה עוצמה. דיברתי על זה עם חברה והיא שלחה לי מחקר שקראה בנושא, שמדבר על כך שהמשקפיים בנויים בצורה שיותר תואמת למרחק בין האישונים של גבר ממוצע לעומת זה של אישה, ולכן התופעה שנקראת 'מחלת סייבר' משפיעה בצורה ניכרת יותר על נשים".
הנושא, היא אומרת, סקרן אותה וגרם לה לצלול לתוך עולם הדאטה: "חיפשתי עוד ועוד דוגמאות לאפליה הזו שמדירה נשים מהבחירות העיצוביות והתכנוניות שמשפיעות עלינו ביומיום. הרגשתי שלא יכול להיות שאין זרקור ענק על הנושא הזה, ושאם יש משהו שחשוב לי לדבר עליו ולהעלות את המודעות אליו, זה זה".
את רוב הנתונים, היא מספרת, לקחה דרשן מספרה של קרוליין קריאדו פרז Invisible Women: Data Bias in a World Designed for Men. "הספר הזה סוקר בהרחבה את הנושא ומביא נקודות מבט מעניינות בתמיכת מחקרים ונתונים מבוססים", היא מספרת. "ואם להביא ציטוט קטן ממנו שמסכם את המהות בעיניי: 'אנחנו פשוט כל כך רגילים לחשוב על גברים כשמבקשים מאיתנו לחשוב על בני אדם, עד שאנחנו למעשה שוכחים לחשוב על נשים, אלא אם כן מבקשים מאיתנו לחשוב עליהן בצורה ספציפית'".
דרשן מספרת שהתגובות העוצמתיות לסרטון הפתיעו אפילו אותה. "מילדות שישבו עם אמא שלהן וצפו בסרטון ולאחר מכן ראיתי אותן מקיימות על זה שיחה, ועד לקרוב משפחה שכשרק אומרים לידו 'פמיניזם' קופצת לו העין, שאמר לי שהוא בהלם מהנתונים האלו ושזה ממש שינה לו את נקודת המבט. כשראיתי שאני מצליחה להגיע לאנשים להסתכל באופן אובייקטיבי על מאבקים פמיניסטיים, הרגשתי שעשיתי את שלי".