תכנים פמיניסטיים אף פעם לא היו הצד החזק של "האח הגדול". אפשר להבין למה, אף אחד לא רוצה לשמוע ערב שיחות על פטריארכיה, רהוטות ככל שיהיו. נשים וגברים שנכנסים לבית עושים את זה, לרוב, כדי להתניע קריירת השקות ואיזה רומן כושל, לא בשביל לנפץ תקרת זכוכית. היו לא מעט עונות עם אקטיביסטים – טל גלבוע, אורטל בן דיין וסער סקלי זכורים במיוחד, וגלבוע גם באמת יצרה שינוי תפיסתי ותודעתי גדול לגבי טבעונות. ועדיין אקטיביזם, כלומר כל מה שכולל שמאלנות, מזרחנות, טבעונות, פמיניזם ושאר דיבורי זכויות, נחשב לתכונה מנג'סת בריאליטי, כזאת שמפריעה לתכנים שבאמת מעניינים אותנו, כלומר יחסים של אנשים עם אנשים אחרים. 

העונה הנוכחית של "האח" מנסה להצית דיון על פמיניזם, שזה נחמד, אבל בעיקר כשהוא קורה באופן טבעי. כלומר לא במסגרת משימה שמטרתה היא ה"העצמה הנשית", כמו זאת שקיבלו "נשות הקיסר" ושבמסגרתה הן לרלרו במבוכה על "מרחב בטוח לנשים" ו"גירל פאוור" והזכירו לנו את כל מה שדאונרי ומשעמם בעולם. כי בואו נסכים שהרגע הפמיניסטי האמיתי בתכנית היה נאום המכשפות מעורר ההשראה של אור, והוא הגיע כחלק אורגני מההתרחשויות, במסגרת של קונפליקט בין דיירים ועם הצדקה עלילתית.

ארבל וקסניה בחצר (צילום: מתוך האח הגדול 7, קשת)
מהו פמיניזם בשבילכן? "גירל פאוור" | צילום: מתוך האח הגדול 7, קשת

זה הזמן להודות שלמרות שאור אמורה להיות הפייבוריטית שלי - היא רהוטה, אידיאליסטית, צודקת וערכית - רוב הזמן פשוט אין לי כח אליה. דוגמה לאדם שאתה מסכים עם כל מה שהוא אומר ועדיין מתקשה לסבול אותו. אולי זאת הטרחנות, הדידקטיות המורתית, השתלטנות הקלה או הנטייה לחייך באופן מלחיץ במסגרת ויכוחים, אבל היא לא באה לי טוב. למעשה, אני מתבאסת שהיא זאת שאמורה להעביר נושא כל כך חשוב, כי לתחושתי היא בעיקר מרחיקה ממנו אנשים שמקשיבים לה ומסננים למסך ש"יאללה יאללה כל הפמיניסטיות המעפנות האלה שרק רוצות להציק".

איציק מסרב לעמוד לצידה של אור   (צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת)
רהוטה, אידיאליסטית, צודקת וערכית אבל מורתית | צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת

"ערב השטויות שלהן"

והם לא לבד. אלו הן בדיוק התגובות שאנחנו רואים גם מדיירי האח, הבנים שהאזינו להן מעבר לחומה. "נמאס לי לשמוע על נשים, נשים ונשים, יש גם גברים בעולם" של דודו, או "איזה דינמיקה מעצבנת יש לנשים ביחד" של שי חי או "הן עדיין בערב שטויות שלהן?" כולל הצחוק המתבקש. זה מכעיס,  אבל בואו נודה - למי מתחשק לשמוע את שי מיקה מדברת על זה שבגיל 45 היא רוצה להיות אם לשלושה ואשת קריירה ואיזה חשוב זה דמוי עצמי? דיבורים מאולצים על נשיות זה לא פמיניזם, זאת סתם אסופת סיסמאות שמתלכדות לכדי אכילת ראש שהייתה צריכה להישאר בתחומי טיול "מלכת המדבר" האחרון. אנחנו לא נהנינו מזה ועושה רושם שגם הן לא, זה פשוט לא עבד.

אור סיונוב - נאום המכשפות

Posted by ‎האח הגדול‎ on Thursday, January 28, 2016

התחושה היא שהניסיון להעלות את הנושא בתכנית הוא מאולץ וכפוי, כזה שנשען על הריאקציה לשי חי ועל הניסיון לתת לו קונטרה, ואין לו באמת קיום עצמאי בתכנית. תוסיפו לזה את המסגור האירוני של משימת סין, שבו הנשים אמנם מרוכזות ביחד אבל תחת קיסר גבר, ובאווירה תרבותית שהדבר הכי זכור לגביה הוא קשירת רגלי נשים והפלות לעוברים ממין נקבה.

אז כן, יהיה נחמד לקבל קצת יותר פמיניזם ב"האח הגדול" אבל עדיף שהוא יגיע מעצמו, שינבע מהתרחשויות ולא מאילוצי משימה. ובכלל, זה שעד היום לא דיברו על פמיניזם בתכנית לא אומר שהוא לא היה קיים. למעשה, ליהיא גרינר הייתה הדמות הפמיניסטית הגדולה בתולדות האח, שלא לדבר על דנה רון, שפרה, פרידה ועוד הרבה נשים חזקות שניווטו עלילה ושעשו מה שבא להן. כי פמיניזם, מה לעשות, הוא לא ערב חברה שבו יושבים עם כרטיסיות. לדבר על פמיניזם במונחים אקדמאיים, בטח במדיום כמו האח הגדול, זה משעמם. פמיניזם צריך פשוט להראות – בעריכה, בליהוק, במשימות. יש אלף דרכים לעשות את זה. פשוט תבחרו אחת.