View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by CASEY LEES-SMITH (@caseyleessmith)

עד לפני חמש שנים שקלה קייסי ליס-סמית' (24) מניוקאסל שבאנגליה טיפה יותר משלושים קילו. "חשבתי שאולי אם ארד במשקל אנשים סוף סוף יחשבו שאני יפה וראויה יותר", סיפרה לאתר הדיילי מייל, "החיים שלי היו בשפל של כל הזמנים והייתי אומללה לחלוטין". כיום, שנתיים אחרי שהחלימה, ליס-סמית' היא מאמנת כושר לאורח חיים בריא ומקווה להוות השראה עבור נערות שהיו במצבה. 

השאיפה הכי גדולה של ליס-סמית' בימי המחלה הייתה רווח גדול בין הירכיים. הכל התחיל, לדבריה, כשהחלה לעבוד כאחראית משמרת בבית קפה. במהלך עבודתה יצא לה לעמוד רוב היום על הרגליים, לשרוף קלוריות ועקב כך גם לרדת במשקל, והיא קיבלה מחמאות מהלקוחות הקבועים. באותה תקופה, סיפרה, נאבקה בדימוי גוף שלילי - והמחמאות עשו לה קצת טוב על הלב. 

אלא שההתמכרות למחמאות ולירידה במשקל הובילו לאובססיה של ספירת קלוריות: "הייתי קמה בבוקר וחושבת על דרכים להסתיר אוכל. הייתי מתאמנת יותר ממה שצריך כדי לרדת מהר במשקל ולשרוף שומנים. קפאתי מקור עד לעצמות, כאב לי כי חסרו לי שומנים בגוף וכל הזמן נאבקתי בקולות שהיו לי בראש שאמרו לי שלא מגיע לי לאכול. רוב האנשים אומרים 'מה הבעיה לאכול משהו?', אבל זה לא קל כמו שזה נראה. זו הפרעה נפשית שגומרת אתכם". כמו נערות רבות שנלחמות בהפרעות אכילה, גם ליס-סמית' הייתה גולשת בפורומים שמעודדים אנורקסיה כדי להרגיש נורמלית. בימים בהם הייתה אוכלת יותר מ-300 קלוריות הייתה מכריחה את עצמה להקיא. 

היא החלה להרחיק את החברים והמשפחה כדי להסתיר את ההתנהלות הבעייתית שלה, והבידוד הוביל להידרדרות חמורה עוד יותר. "כל יום היה פשוט סיוט, ההורים שלי וכל הסביבה פשוט סבלו מהמצב", סיפרה, "הרופאים אמרו שאם אני אמשיך ככה הלב שלי לא יחזיק מעמד ואני אמות".  

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by CASEY LEES-SMITH (@caseyleessmith)

 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by CASEY LEES-SMITH (@caseyleessmith)

בשלב הזה הבינה קייסי שכל השנים חייתה בהכחשה בנוגע להפרעת האכילה שלה. היא קיבלה טיפול רפואי והחליטה לחזור לבית הוריה. אביה, שהוא בעצמו מאמן אישי, תמך בה בתהליך ההחלמה - ונתן לה השראה להפוך בעצמה למאמנת כושר. 

כיום, שנתיים מאוחר יותר, קייסי נגמלה מהתרופות והצליחה להפוך את חייה מקצה לקצה. "ההתאוששות הייתה תהליך קשה וארוך, אבל הייתי נחושה להפוך לגרסה טובה יותר של עצמי", היא מספרת, "הכושר לא רק שינה את חיי אלא הציל אותם. עכשיו כשהחלמתי אני רוצה לקחת את הניסיון שלי וללמד אחרים לאהוב את עצמם ולנהל אורח חיים בריא. אנשים צריכים לאהוב את הגוף שלהם, ללא קשר לאיך שהוא נראה, ובלי להתייחס לכל מיני טרנדים ודעות לא מקצועיות שהם נתקלים בהם ברשת. לעולם לא הייתי רוצה שמישהו יעבור את מה שאני עברתי. אם לא הייתה לי את רשת התמיכה שיש לי, לא הייתי נמצאת כאן היום".