אין על ללכת לחדר כושר. את באה חדורת מוטיבציה להזיז את הגוף ולהוציא אנרגיה. את שואפת להביא את עצמך לקצה גבול היכולת ומתמסרת לכאב המאמץ. את מתבוססת בזיעה ובתחושה הנפלאה של ההישג. אוי רגע, כתבתי את הדברים האלה בלשון נקבה? הם היו אמורים להיכתב בלשון זכר. כי אם את אשה, את באה לחדר הכושר למטרה אחת בלבד – לרזות.
כך לפחות גילתה נועה נוצני, תושבת תל-אביב, שהלכה לפני כשבועיים להתאמן בקאנטרי מגדלי תל-אביב, שהוא קאנטרי בסבסוד ובתמיכת עיריית תל-אביב. לתדהמתה, היא נוכחה לדעת שעל כל הפלזמות בחדר הכושר משודר ערוץ האופנה. השם ״ערוץ האופנה״ עלול להטעות אתכן. בפועל מדובר בערוץ פורנו רך, שמציג נשים רזות ויפות בעירום חלקי, עומדות או שוכבות בצורה פאסיבית, גופן מוצג לראווה, פיהן פעור, מבטן מפתה והן נראות מוכנות למין עם כל מי שצופה.
המסכים משדרים את התמונות האלו לכל המתאמנות והמתאמנים בחדר הכושר, מגיל הנעורים ועד גיל הזהב. אפילו יותר חמור מזה, בגלל מבנה חדר הכושר, גם השוחות והשוחים בבריכה, כולל פעוטות וילדים שלומדים לשחות יכולים לראותן בלי מיסוך ובלי בעיה. התמונות האלה מעבירות לנשים מודל אחיד ויחיד של נשיות שווה: תהיי רזה, תהיי יפה ותשתקי. וכמובן שהמסר הזה גם מועבר לגברים, שלומדים שכל מי שנראית ונוהגת אחרת, היא בטח פגומה.
הבעיה בשידור הערוץ הזה בחדר כושר, לעיניי האוכלוסייה כולה, היא משולשת. ראשית, מדובר בתזכורת ליעד הנכסף של כל אשה: לא סיבולת לב ריאה אלא צדדים בלי קפלים. שנית, מועברת כאן האמירהשאפילו בחדר הכושר, המקום שבו את עובדת כדי להיראות כמו המודל המשוגע הזה, את חייבת להיראות טוב. חלילה שלא תשברי את התפיסה של גברים שבריריים על איך נשים צריכות להיות, עם דברים נוראיים כמו זיעה, גניחות בעת מאמץ או לבישת טייץ קצר בלי להוריד שיערות.
שלישית, שידור הערוץ למעשה אומר שנשים עירומות הן בידור לגיטימי לכל המשפחה. הרי אם אפילו בקאנטרי המשפחתי הן מופיעות כחלק מהנוף, כנראה שמדובר בדבר הנורמלי ביותר בעולם: שיעור שחייה, ארטיק מטפטף, חצי שעה על ההליכון ותצוגה של רגליים פשוקות של אשה ששכובה על הגב.
לא סתם משדרים את ערוץ ה"אופנה" במכוני פדיקור
מאז הטראומה של העולם המערבי ממגיפות האנורקסיה והבולמיה שהביאה אופנת ההרואין שיק של שנות ה-90, והביקורת הרבה שנכתבה נגד מודל יופי שמאדיר גוף שלדי, כבר פחות אומרים לנו לעשות דיאטת כרוב או לספור קלוריות באובססיביות. אבל נוצרה דרך מתוחכמת יותר לגרום לנו לצמצם את המקום שהגוף שלנו תופס במרחב – כושר.
התירוץ הוא שמדובר בדרך לשמור על הבריאות שלנו. זה באמת נכון. אבל בפועל, כתבות הכושר שמראות תמונות של בטן שטוחה (ולא משנה שאפילו בשיא הכושר והבריאות הבטן לא תמיד שטוחה); הפרסומות של ״הכיני גופך לקיץ״; ומדריכי הכושר שמדגישים איך התרגילים ישטיחו (ולא יחזקו) את הבטן, ירימו (ולא יחזקו) את הישבן וחלילה לא ינפחו את הזרועות - מראים שלא הבריאות שלנו היא בראש סדר העדיפויות.
ייתכן גם שעבור הנהלת הקאנטרי מדובר בתמריץ עסקי. נשים שלא מרגישות טוב עם עצמן ימשיכו לפקוד את חדר הכושר. גברים שיגלו שעבור המחיר שהם שילמו על להרים משקולות הם מקבלים גם תכנים אירוטיים, ימשיכו לפקוד את חדר הכושר. מדובר בשיטה ידועה, משיכת נשים פנימה למקום שבו הן כביכול דואגות לעצמן ולגופן - לצד המשך פמפום של התעמולה לפיה הן לא מספיק טובות והן חייבות להמשיך להגיע. לא סתם ערוץ הפורנו, סליחה האופנה, משודר קבוע גם במספרות, מכוני מניקור וספא. הפכו את הנשים העירומות והפאסיביות הללו לגיבורות התרבות שלנו, וגורמים לנו לעשות הכל כדי לחקות אותן אפילו קצת.
נוצר כאן ניגוד שכולנו חייבות לשים לב אליו: אנחנו נמצאות במקום שבו אנחנו כביכול סוף סוף נרגעות ודואגות לעצמנו, לפעמים אפילו מדובר במרחבים ״נשיים״ בהם אנחנו יכולות לרגע להפסיק להיות ב״היכון״, אבל מצד שני, מה שאנחנו לומדות בהם הוא לשנוא את עצמנו. הניגוד הזה מתפוצץ בתוכנו, אבל אי אפשר לעשות איתו כלום, כי אם תפצי פה מיד יסמנו אותך כמשוגעת וקנאית. צריך לשמר את השיטה הרי.
כך היה לנעה. היא פנתה להנהלת הקאנטרי בבקשה שישדרו ערוצים אחרים, במקום תמונות שלדבריה הן פוגעניות כלפי נשים ומעודדות מודל יופי חולני והרסני. לדבריה, צחי לוי, סגן מנהל הקאנטרי, ענה לה שגם גברים וגם נשים מאוד אוהבים את הערוץ, ושאיך שהיא תופסת את התמונות זה עניין אישי שלה והקונוטציות שלה. או במילים אחרות, בין השורות הוא בעצם אמר לה שהכל אצלה בראש ושהיא מדמיינת, שזו השיטה החביבה על אנשים להשתקת ביקורת מגדרית. הסבריה הנוספים לא עזרו.
עם זאת, נעה לא הגיבה כמו שציפו ממנה – היא לא הורידה את הראש, תייגה את עצמה כנג׳סית הורסת שמחות ונרשמה לעוד שיעור זומבה. במקום, היא החליטה לגייס את הכוח שלה ושל נשים וגברים נוספות, פנתה לעיריית תל-אביב (שבינתיים לא החזירה תשובה) והעלתה פוסט בפייסבוק שזכה לתמיכה.
נועה דורשת מעיריית תל-אביב להגדיר אילו תכנים ראויים להיות מוצגים בציבור בחדרי כושר, ואילו אינם. אלה, לדבריה, מעידים על הערכים של חדר הכושר. עכשיו נראה האם עיריית תל-אביב תעשה את הצעד הנדרש ותשבור את השיטה. כי צריך להכריע – האם ספורט נועד לעודד את אהבת הגוף הנשי, או שמא מדובר בדרך לטפח אותו ולהפוך אותו לכלי שכל תפקידו לשמש להנאה מינית של גברים. אנחנו ממתינות.
מעיריית תל אביב נמסר: הכניסה למכונים מוגבלת מתחת לגיל 14. אנו מצרים על כך שהמתלוננת חשה פגועה מהתכנים. העירייה תחדד את ההנחיות מול מפעילי המכונים, ותבהיר כי במידה ומנוי חש פגוע מתכנים כלשהם המשודרים בטלוויזיה, עליהם להחליף ערוץ לשביעות רצון כל המנויים.