זה הולך להיות הרגע הגדול בחייך. לא מדובר בחתונה וגם לא הלידה הראשונה, ואפילו לא בקידום הראשון בעבודה או בפעם הראשונה שענית בחזרה לגבר שהטריד אותך מינית ברחוב. הרגע הגדול יקרה כשהוא יכרע על הברך, יושיט קופסת קטיפה אדומה וישאל "שנגור יחד?" בתוך הקופסה את תגלי מפתח אדום, הלב שלך יימס ואתם תגורו ביחד באושר ועושר עד עצם היום הזה. רק אל תשכחו לעשות סלפי. ככה, לפחות, חושבים רב-בריח, שהוציאו לאחרונה את "המפתח האדום", שנועד כדי להציע מגורים משותפים, בדיוק כמו שטבעת יהלום משמשת הצעת נישואין. איי קיד יו נוט.
למה שלא נדבר על זה פשוט?
נשים, כידוע, לא יודעות לקבל החלטות רציונאליות. בגלל זה, אין טעם לדבר איתנו ולקבל ביחד איתנו החלטות משותפות שקשורות לחיים שלנו, כמו נגיד: מחשבות, רצונות וחששות שקשורים למגורים משותפים. השיח המשותף הוא קריטי כדי לקבוע האם המגורים המשותפים מתאימים לשני הצדדים, ואם כן – איך הם יתנהלו.
לא ככה לפי רב-בריח, והאמת שלא רק לפיהם. 'גבר, אתה רוצה משהו? פשוט תקבע עובדות בשטח'. הוא המסר שהרבה גברים מקבלים. תלטף ותנווט אותה למיטה - היא כבר תפתח רגליים. תקנה טבעת נישואין - מה, היא תגיד 'לא' אחרי שהשקעת כסף? עכשיו בחסות רב בריח: רוצה לגור איתה? - פשוט תדחוף לה מפתח. היא בטוח תגיד כן (הם אפילו אומרים את זה במפורש בפרסומת). אשה הרי לא יכולה ולא אמורה להגיד 'לא'. היא שם בשביל להגיד לך כן (רצוי - כן כן כן!) וללטף לך את האגו.
אבל דברים היום הם לא כמו פעם. נגמרו הימים בהם אפשר היה לתת לאשה נבוט בראש ולסחוב אותה למערה (היום מפעילים דרגות וסוחבים למשרד). היום, כדי לגרום לאשה לעשות משהו, צריך לפנות ללבה.
אבל לבנו, כידוע, הוא רגיש ושברירי. הוא גורם לנו לבכות למראה כלבלבון ולהיכנס להיסטריה כשאנחנו מתעצבנות. (בגלל זה אנחנו אימהות מצוינות, אבל לא נוכל בשום שלב לנהל מדינה, צבא או חברה – לא שנראה שאלה שמסרבים להשאיר את איבר המין שלהם במכנסיים מצליחים). הדרך להתגבר על ההפכפכות הזו שלנו, היא לתת לנו מתנות. כי כידוע אנחנו מתות על קניות וגם נורא קל להסיח את דעתנו עם דברים מנצנצים – כאלה שטחיות אנחנו, הנשים.
מדריך לנותן המתנה
כחלק מהשירות שלנו לקוראים, קבלו כמה טיפים רומנטים: רצוי שהמתנות יהיו בחבילות קטנות (דברים גדולים נועדו לגברים, כדי שהם ירגישו, ובכן, גדולים שם למטה). עטיפה ורודה עם פסים – אם רוצים שנחייך כמו בובות. אדום – לקבלת אפקט הבורדל. אז מה יותר מתאים מאדום, לעטיפת מפתח שיפתח את הדלת שלנו. רק תוודאו שהמתנה ניתנת כשאנחנו לא במחזור. זה לא האדום הנכון ויש סיכוי שנתפוצץ עליכם, סתם כי אנחנו נשים וזה מה שאנחנו עושות.
בינתיים, אתן הנשים חכו בפאסיביות שבני הזוג יציעו לכן לעבור לגור ביחד. כאילו אין מספיק טקסים שנועדו למדוד את הנשיות שלנו, כמו מסיבת רווקות, הצעת נישואין, חתונה והיריון, עכשיו גם הצעת המגורים תהפוך לעוד טקס. בקרוב בישראל, טקסי debutante, הטקסים שנועדו להציג נערות בנות 16 או נשים צעירות לחברה, כדי שגברים יוכלו לבחון אותן ולהחליט את מי הם ירצו לקחת כדי לדחוף לה מפתח.
אז תודה לפרסומאים של רב-בריח, שהדרך היחידה שהם מצאו כדי לחדש את המותג שלהם, היא נטרול מרחב של שיח בריא בין בני זוג. החיים הזוגיים שאנחנו רואים בסיטקומים או בסדרות כמו רמזור, בהם בני הזוג מציקים אחד לשני ולא מצליחים לנהל אורח חיים משותף הרמוני, הם לא דבר נורמלי. לא ככה מגורים משותפים אמורים להיראות. אולי, אם היה יותר שיח הדדי ופחות הצעות חד-צדדיות, הדברים היו נראים אחרת. הרומנטיקה לא מתה כשמדברים ומקבלים החלטות משותפות. להיפך, וגם הזוגיות מתחזקת והסקס טוב הרבה יותר.