ארגון הבריאות העולמי יצא השבוע בהכרזה חדשה-ישנה: נשים צריכות להניק עד גיל חצי שנה לפחות (ובשילוב מוצקים, אפילו עד שנתיים), מדינות צריכות לאסור על שיווק תחליפי החלב ועל האריזה של התחליפים צריכה להופיע אזהרה מפני הסכנה באי הנקה, ממש כאילו היו סיגריות.

האמירה החריפה הזו היא הכרזת מלחמה נגד נשים, וכמו במקרים קודמים בהם גופים או אנשים יצאו נגד נשים, ארגון הבריאות משתמש בגוף האישה עצמו (או בביולוגיה) ככלי הנשק. אנחנו מכירות את זה מתחום הלימודים והאקדמיה ("בנות פשוט פחות טובות במתמטיקה"), תחום תחזוקת הבית ("אישה הרבה יותר טובה מגבר בסדר וניקיון") ואפילו סקס ("נשים לא חייבות לגמור, הגוף שלהן עובד אחרת"). הפעם, הדבר נעשה כדי לוודא שהחיים שלנו ישועבדו לחלוטין, ואנחנו נפסיק להתקיים כישות עצמאית.

 לירון זהבי  (צילום:  Photo by Flash90, פייסבוק)
לירון זהבי מניקה על סט צילומים | צילום: Photo by Flash90, פייסבוק

ויאגרה: טבעי, פורמולה: לא טבעי

הדרישה המחייבת מנשים להניק מגבילה את אורח החיים שלהן: כדי לעמוד בה הן צריכות להיות בקרבת התינוקת או התינוק, הן צריכות להיות מוכנות בכל רגע לחלוץ שד (מה לעשות, תינוקות לא עובדים עם שעון) והן צריכות מקום להניק בו מבלי שיסתכלו עליהן מוזר או יבקרו אותן (בהצלחה עם זה). אותם התנאים חלים כמובן גם על מי ששואבת חלב. 

נשים רבות לא רואות בסדרת הפעולות הזאת הקרבה, אבל לרבות אחרות אורח החיים הזה פשוט לא מתאים. הוא לא מתאים להן כי הן עצמאיות וחייבות לחזור לעסק שלהן, הוא לא מתאים להן כי זה מונע מהאבות לקחת חלק שווה בגידול הילדים ולעתים זה לא מתאים להן כי הן פשוט לא רוצות. הן חופשיות לגמרי להחליט על הגוף שלהן, גם אם נדמה שזה פוגע בזכויות של הילדים (למרות שזה לא).

תחליף חלב אם (צילום: חדשות 2)
אמא טובה היא אמא רגועה | צילום: חדשות 2

אך לא כולן וכולם מקבלים את העובדה הזאת, והרבה פעמים נשים שבוחרות בפורמלות מוצאות את עצמן תחת מתקפה. איך קורה שבעידן שבו כבר יש לנו פיתוחים טכנולוגיים שמאפשרים לא להיכנס להריון כל פעם שעושים סקס, לקבל זקפה בגיל 80 ולוודא שהתפתחות העובר תקינה בכל שלב בהיריון - אבל כשזה מגיע להנקה כולם קופצים? אפשרות אחת היא ששעבוד האישה להנקה מונע מנשים להתקדם בשוק העבודה, ויש מי שזה האינטרס שלו.

שוק העבודה של היום לחלוטין לא מותאם להורים, בטח שלא לאימהות, ובטח שלא לאימהות לילדות קטנות. שעות העבודה הארוכות, מעטים המקומות שמאפשרים עבודה מהבית, חופשת הלידה קצרה ולא שוויונית והעובדה שרוב העבודות שנשים מגיעות אליהן, כמו מזכירות, הוראה וטיפול, הן לא גמישות בכלל; חוסמים מנשים עובדות את האפשרות לצאת להניק או אפילו לשאוב.

מעסיקים גם ככה מפלים נשים במקומות עבודה בגלל חופשת הלידה, אז עוד לאפשר להן לצאת להניק? הנשים ייעלמו משוק העבודה והן יהפכו רק ל"אימהות", על הגברים יופעל לחץ כבד יותר לפרנס והם עוד יותר יתרחקו מההורות. כאמור: אולי זו המטרה?

דנה גרוצקי (צילום: mako)
דנה גרוצקי עושה ג'יזל, יש עבודות שמאפשרות, הרב לא | צילום: mako

ארגון הבריאות ורגשי האשמה

ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי מצטרפת לקמפיין בלתי נגמר של הערמת רגשות אשם על נשים צעירות: כמה התינוקת שוקלת, האם משחקים איתה מספיק, מה היא אוכלת, אולי יש לך בעיה בחלב, למה היא ישנה כל-כך הרבה, איך את יוצאת לעבוד כשיש לך תינוק בבית, נהיית אמא אז עכשיו את מזניחה את העבודה, איזו אגואיסטית את שלקחת בייביסיטר כדי לשתות הפוך או לעשות ספורט, ועוד ועוד. זה רק חלק קטן מהשאלות שמזומזמות לנשים בראש כל יום וכל שעה. עכשיו ארגון הבריאות העולמי הוסיף ונדגיש אשמה נוספת: אם את לא מניקה, את פוגעת בהתפתחות של הילדים ויוצרת אצלם בעיות.

הסיבה שרגשות האשם האלה עובדים היא שהאחריות על גידול ילדים היא עדיין בעיקר של נשים. אנחנו אלו שאמורות למצוא את הפתרונות למלכוד 22 שאנחנו חיות בו: בניסיון לבלות מספיק זמן עם הילדים, לנהל קצת חיים אישיים ולדאוג שיש לנו מקום עבודה. אם אנחנו לא מצליחות זו אשמתנו ואנחנו לא מספיק טובות. מי שכמובן נהנים מההתעסקות בכמה נשים הן אימהות כן או לא מוצלחות, הם אלה שיושבים בינתיים בעמדות הכוח הפוליטיות והכלכליות.

אייל גולן ואברי גלעד
גלעד. "נשימות עמוקות"

מזל שיש גברים שיסגבירו

באחד הפרקים של "הבחורה החדשה", שמידט מגלה שהאקסית שלו ססיליה חושבת על לעבור ניתוח להקטנת חזה. הוא רץ לחדר הניתוח ודורש להיפרד מהציצים. לאחר שכנועים היא מסכימה, והוא נותן לה זוג אזניות כדי שלא תשמע את מה שהוא אומר. "זו שיחה פרטית שלא נוגעת אלייך," הוא מסביר. זו גם האמירה של ארגון הבריאות העולמי. זה אמנם הציצי שלנו והגוף שלנו, אבל השיחה מתקיימת מעל הראש שלנו.

ח"כ רחל עזריה הושתקה שוב ושוב בתכנית "העולם הבוקר" על-ידי אברי גלעד וד"ר איתי גל, שלא רק שהתעלמו מהנתונים שהביאה והדברים שאמרה, אלא שחזרו שוב ושוב על הטענה שמדובר בדברים שאי אפשר להתווכח עליהם. במילים אחרות הם אמרו, אין מקום לדעות שלך, אשה קטנה ומטופשת שכמוך. "אני מבין שאת נסערת (...) נשימות עמוקות," אמר לה אברי גלעד, למקרה שפספסנו את המסר. גם הצלם היה שותף לתפיסה. כשד"ר איתי גל דיבר המצלמה התמקדה רק עליו, אבל במעט הזמן שח"כ רחל עזריה דיברה, המצלמה צילמה אותה לצד הרופא, ואי אפשר היה לפספס את מבטי הזלזול שלו במה שהיא אומרת.

לא רק לדעות, אלא גם לחוויות שלך אין מקום. ההודעה של ארגון הבריאות העולמי לא מתייחסת לקשיים של ההנקה: המילים "פטמה" ו"כאב" לא מופיעות בו אפילו פעם אחת. היעדר ההתייחסות של הארגון לקשיים בהנקה תמוהה במיוחד לאור העובדה שאחת הסוגיות שארגון הבריאות יצא נגדו היה ההצגה האידילית של אימהות על תחליפי החלב. לטענתם, הנקה היא צורת ההזנה הטבעית היחידה.

אין תמונה
דוטזן קרוז - סלפי שאיבת חלב

רוצים טבעי? בואו נדבר על טבעי. פטמות סדוקות, זיהומים, פטריות, תחושה של פרה חולבת, ניתוק מהציצי, מחסור בחלב, א-מיניות ואפילו חוסר חשק בתצורתו הפשוטה ביותר: אלה דברים טבעיים שנשים שמנסות להניק מתמודדות איתם. "בתור אחת שנסדקו לה הפטמות אחרי דקה ולא הסתדרה עם הנקה בכלל, הפורמולות הצילו אותי," אמרה לי אחת הנשים ששוחחתי איתן. באותה תכנית בוקר אברי גלעד התייחס בזלזול לנשים שמפסיקות להניק "מטעמי נוחות", אגואיסטיות שכמותן, מתייחסות אל עצמן כאל יצורים עם זכויות.

אמא טובה היא אמא רגועה ומאושרת

הדאגה של ארגון הבריאות העולמי ושל הרופאים היא לא לבריאות של הנשים, אלא לזו של הילדים. בדיוק כמו שהמתנגדים להפלות לא דואגים לחיי האישה, אלא לאלה של הילדים. האמא היא רק כלי, להכנת העובר ולהזנה שלו. אבל מעבר לזה, תמוה שאף אחד לא חושב על הבריאות של ילדים של נשים מרוטות מעצבים, שצוברות כעסים מרוב לחץ, וכואבות.

אם הבריאות של הילדים כל-כך חשובה לכם, תעבדו כדי לשפר את תחליפי החלב (שלמרות שמנסים להציג אותם כמקור כל הרע, נראה שהם דווקא מצוינים). לאור העובדה שיש נשים שרוצות אבל לא יכולות להניק, או שיש ילדים שגדלים בלי אמא, או שיש אבות שככה מחזקים את הקשר שלהם עם הילדים כבר מהחודשים הראשונים, פעילות כזו תיטיב עם הרבה יותר ילדים מאשר הפחדת האוכלוסייה.

אב מאכיל תינוק (צילום: Gerville Hall, Istock)
נחשו מה, בדוח של הארגון לא מופיעה המילה "אבא" | צילום: Gerville Hall, Istock

במקום להטיל פצצה ולצפות מנשים לפתור את הבעיה, בואו נחשוב קצת מחוץ לקופסה. בנק חלב אם, לדוגמה, הוא רעיון כזה. המוסד הזה לא ממש מצליח להתרומם בישראל אבל הוא בהחלט יכול לענות על חלק מהצרכים (עם תרומות בהתנדבות כמובן, תשלום על חלב אם יעודד סוג נוסף של סחר בגוף של נשים).

אבל יותר חשוב מהכל, בואו ננתק את בלעדיות הקשר בין תינוקות לאימהות ולהסתכל על מבנה משפחתי בכללותו, בין אם מדובר בשני הורים ובין אם מדובר במשפחה חד-הורית. איך אנחנו גורמים לאבות להיות מעורבים יותר מהשלבים הראשונים (גם המילה "אבא" לא מופיע בהכרזה של הארגון), איך מתאימים את שוק העבודה להורות, איך מספקים תמיכה לאימהות – אלו השאלות שצריכות להטריד מדינות, ולא איך מעודדים הנקה. "מאריכים את חופשת הלידה?" שאלה אותי אשה שסיפרתי לה על ההכרזה. "לא," עניתי. "אז מה הקטע?" היא שאלה. שאלה טובה, אולי לארגון הבריאות העולמי יש תשובה?