לדוגמניות שמנות משלמים פחות.

הנה, אמרתי את זה.

לא פשוט להודות בזה, אני הרי האחרונה שרוצה שתדעו שהאפליה קיימת, מפחדת שזה יערער את הביטחון העצמי שאני מחדירה בכן כל הזמן. אבל האמת היא שדוגמניות רזות מרוויחות יותר.

כמה יותר?

לפני שנה קיבלתי "הזדמנות" מאחת מרשתות האופנה הגדולות שמציגות בדרך כלל דוגמניות מאוד רזות בפרסומות שלהן. החברה החליטה שהיא רוצה לשקם את התדמית ולהוכיח שהיא תומכת במאבק החדש באידיאל היופי והציעה לי, בתור דוגמנית למידות גדולות, להוביל קמפיין שיעסוק בביטחון עצמי. על הקמפיין, שבו היה אמור להיות מושקע המון כסף ושאמור היה להיות משודר גם בערוצי הטלוויזיה המובילים בישראל, הציעו לי 2,000 שקלים לכל השנה.

לי זהר  (צילום: אלה אוזן)
"הציעו לי 2,000 שקלים לכל השנה" | צילום: אלה אוזן

לי זהר  (צילום: אלה אוזן)
"איך ייתכן שמותגים רוצים שאדגמן להם, אבל אף אחד לא רוצה לשלם?" | צילום: אלה אוזן

על אף שזו הייתה הזדמנות מעולה לפרסום, סירבתי. מה לעשות, אני מעדיפה להתפרסם ולהתפרנס בכבוד. בחודש האחרון החברה המדוברת פרסמה ארבעה פרזנטורים חדשים (רזים), שלכל אחד שולם שכר שנתי של מעל מאה-אלף-שקל.

קולטות את ההבדל?

חברה גדולה ומוכרת נוספת שהתעניינה בי השבוע היא חברה למחטבים שבראשה עומדת אושיה מאוד מפורסמת. החברה הזו הציעה לי שכר של 1,600 שקלים לכל השנה כולל פרסום במדיה ובתקשורת. 

אני חייבת להודות שכל הנושא הזה חדש לי. עד היום דגמנתי אצל לא מעט מעצבות ששילמו לי שכר הוגן ושווה לשכר של הדוגמניות שהיו לצדי, לא משנה באיזה מידה הן.

לי זהר  (צילום: אלה אוזן)
"זה שאני שמנה אומר שאני צריכה לעבוד בחינם?" | צילום: אלה אוזן

עכשיו תגידו לי אתם, האם יכול להיות שאני שווה מספיק כדי לשקם תדמית של מותגים גדולים שרוצים להוכיח שהם מלבישים ומתייחסים גם לשמנות, אבל לא מספיק טובה כדי לקבל שכר הוגן?

ורק אבהיר נקודה חשובה. אני דוגמנית, שמנה או רזה - אני אחת מדוגמניות הפלאס סייז העובדות והוותיקות בישראל. איך ייתכן שמותגים רוצים שאדגמן להם, אבל אף אחד לא רוצה לשלם? זה שאני שמנה אומר שאני צריכה לעבוד בחינם? האם תשלום הוגן מגיע רק לרזות שבינינו?