"זה קרה בקו 4 של הרכבת התחתית בניו-יורק. הייתי בדרך לפגוש חברה בצ'יינה טאון. זו הייתה שעת ערב מוקדמת, והרכבת הייתה מלאה באנשים. אני נוסעת ברכבת כמה פעמים ביום ורגילה לעמוד בקרון צפוף, אבל הפעם זה היה שונה, והרגשתי את זה מיד.

"משהו גרם לי להסתובב אחורה, ואז ראיתי את הגבר הזה עם אבר המין מחוץ למכנסיים, לבוש קונדום, נצמד אליי מאחור. באמת שאין מילים שיספיקו לתאר את עצמת הזעם ותחושת הכבוד המחולל בסיטואציה כזו. הייתי בהלם וקפאתי לשנייה, ואז פשוט התחלתי לצרוח עליו. הודעתי לכל הקרון בצעקות רמות בדיוק מה האיש הזה מנסה לעשות – וביקשתי שיעזרו לי לתפוס אותו ולא ייתנו לו לברוח. ביקשתי שכולם יחסמו לו את היציאה וגם יצלמו אותו בסלולריים שלהם – שהוא יתבייש, ולא אני. שהוא ירגיש רדוף, ולא אני.

עוד בערוץ הנשים:

התוקפים הם אלה שצריכים להתבייש

"כולם עזרו לי, ואני צעקתי עליו שהסיפור שלו נגמר, שהוא תכף ייעצר ושאני אלווה אותו אישית עד לתחנת המשטרה. בתחנה הבאה כבר חיכו שוטרים, ואני וכל האנשים שנסעו איתנו בקרון מסרנו אותו לידיהם. הוא נשפט, הורשע ומכיוון שהיה נתין זר גם גורש מארה"ב.

"אחד האנשים שהיו איתנו בקרון צילם את כל ההתרחשות בוידאו, העלה ליו-טיוב – והשאר היסטוריה. כמעט 2 מיליון אנשים צפו בסרטון. אני מודה שקצת מוזר לי לראות את עצמי בסיטואציה הזו, נופלת קרבן לפשע מתועב כזה, ומוזר לא פחות היה לראות את עצמי מגנה על עצמי באופן מילולי ואגרסיבי כל כך. זה לא צד בעצמך שאתה שש להראות לאנשים, אבל במצב שנוצר, כמובן שלא הייתה ברירה, ואני שמחה שעשיתי זאת, והייתי עושה זאת שוב בלי להסס לרגע.

"יש מספיק בושה ושתיקה סביב עבירות מין – זו הסיבה שלא מעט קורבנות חוששים להתלונן, גם בחברה המודרנית של ימינו. אני מאמינה שהגיע הזמן שאנחנו, הקורבנות, נפנה את הזרקור המאשים לעבר התוקפים – כי הם אלו שצריכים להתבייש באמת. כנשים, מלמדים אותנו להיות שקטות ועדינות, אבל כשמגיע מצב כזה, שבו אנחנו חייבות להגן על הגוף והכבוד שלנו, ממש אין מקום לגינונים של ליידי. צרריך לצעוק ולהילחם, ולהבהיר לתוקפים שלא נאפשר להם להתנהג כך".

>> כך התמסטלתי ולא מסמים