לפני כמעט חמש שנים ילדתי את בתי הבכורה בלידה ארוכה ומעייפת מאוד. הגיע שלב שבו נכנסו לחדר כשבעה אנשים ואף לא אחד מהם הציג את עצמו. זיהיתי רופא אחד רק בגלל שפגשתי אותו בביקור במוקד במהלך ההריון. לפי הסקראבס השונים ידעתי שלא כולם רופאים אבל ממש לא ידעתי אם הם צוות סיעודי, סטודנטים, רופאים בכירים או מתמחים. זו הייתה חוויה קשה, הנה אני ברגע מאוד אינטימי, לאחר שעות של צירים ועייפות מצטברת חשופה לעיני כל מבלי לדעת מי מולי. ניסיתי לשאול כמה שאלות, רק הרופא שזיהיתי מהמוקד ענה וכל השאר כמהנהנים אחריו. הם יצאו מהחדר ואני נותרתי בתהליך הלידה עם תחושה של חוסר וודאות ופלישה לפרטיות.
עכשיו, גם אני בקרב שורות הסטודנטיות והסטודנטים לרפואה. ובבית הספר לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות בבן גוריון יש תכנית לימודים עם חשיפה קלינית מוקדמת. כבר בשנה ראשונה זכיתי להיות בבתי חולים ומרפאות כסטודנטית. אין ספק שזוהי דרך מצויינת ללמוד, ומרגישה שזכות גדולה נפלה בחלקי. חלק מההכשרה שלנו כדי להיות רופאות ורופאים טובים יותר תלויה בפיתוח התקשורת מול המטופלות, וכדאי שזה יתחיל כבר עכשיו בתור סטודנטים שנמצאים בבדיקות של מטופלות.
עם זאת, לא יכולתי שלא להרגיש לפעמים שנוכחותנו יכולה להשפיע מאוד על תחושת המטופלים והמטופלות שאנחנו באים איתם במגע. נוכחות זו שלנו הייתה מועצמת במיוחד בשבוע יילוד ויולדת, בו נדרשנו להיות בלפחות לידה אחת, בין אם טבעית או קיסרי. היינו מחולקים לזוג, סטודנט וסטודנטית והגענו למיון יולדות בו היינו אמורים למצוא אישה שנכנסת למיון ולבקש את רשותה להצטרף לתהליך הלידה שלה. זכור לי את המקרה בו הצטרפנו ליולדת לאחר הסכמתה, ובתהליך הלידה הפעילה החזקתי לה את היד, דיברתי איתה והיא נאחזה בי עם הבעת תודה על פניה. גם בעלה שהיה שם היה שמח מאוד על נוכחותנו. זוהי דוגמה שהמחישה לי כמה טוב אנחנו יכולים לעשות אם הדבר מתאים לאישה הספציפית שאליה אנחנו מצוותים ושממנה אנחנו לומדים. אני ושותפי זכינו לראות וללמוד על תהליך הלידה והיולדת זכתה בתמיכה ותחושת העצמה.
להשתתפות בסקר של קרן בריאה על נוכחות סטודנטים לרפואה לחצו כאן
לצערי לא תמיד זה כך: שמעתי עדויות על מקרים אחרים, כמו הכנסת סטודנטים לתהליכים בהם לא היה ברור לחלוטין לאישה שהם סטודנטים ושמטרתם היא לצפות בלידה. או מקרים אחרים של סטודנטים שישבו במרפאות כבר בתוך חדר הרופא והמטופלות לא בהכרח הרגישו נוח עם נוכחותם אך גם הרגישו קושי בלבקש מהם לצאת.
מקרים אלו הציפו בי את התחושות הקשות מהלידה שלי וביחד עם שקד ירזה, סטודנטית בשנים הקליניות ודוקטורנטית שלאורך לימודיה נכחה גם במספר רב של בדיקות של מטופלות, החלטתנו לחקור את הנושא לעומק תחת המטריה של קרן בריאה. כתבנו שאלון שמטרתו להבין את החוויות של נשים כשנוכחים סטודנטים במהלך הטיפול הרפואי בנוסף לרופא או הרופאה המטפלת. חשוב לנו להבין איפה הנקודות ממשק שמפריעות לנשים ומה אפשר לעשות כדי לשמור על רצונן וחופש הבחירה שלהן. אנחנו יוצאות מנקודת ההנחה שנוכחות סטודנטים וסטודנטיות בבדיקות היא קריטית לתהליך הלמידה אך אנחנו רוצות לבחון איך לעשות זאת בצורה שהיא נכונה יותר עבור המטופלות ושגם הן יקבלו את המירב מהסיטואציה הרגישה הזו.
גופה של האישה הוא שלה והיא זו שצריכה להכריע בפני מי הוא יחשף ובאיזה הקשר. אסור לנו שאישה תחווה סיטואציה טראומטית מבחינתה ועלינו להבטיח את הטיפול הרפואי הטוב ביותר עבורן.
להשתתפות בסקר של קרן בריאה על נוכחות סטודנטים לרפואה לחצו כאן
הכותבת היא רכזת קרן בריאה בפקולטה למדעי הבריאות אונ' בן גוריון. סטודנטית לרפואה ולתואר שני בבריאות הציבור. אקטביסטית בתחומי קידום בריאותן של נשים ורפואה מודעת מין ומגדר. תחום מחקרה הוא בפסיכיאטריה, שימוש בכלים דיגיטליים בפוסט טראומה.