באתר הדיילי מייל, החליטו לנסות להעצים את דימוי הגוף הנמוך של נשים באמצעות ניסוי שנשען כמובן – על אישור של גברים זרים. לטובת הניסוי, ביקשו מחבורה של עשרה גברים לבחון שלוש נשים, עם מבנה גוף שונה. לגברים חוברו משקפיים שעוקבות אחרי תנועת העיניים שלהם, כדי להכריע – כאילו באובייקטיביות – איזה מבנה גוף הוא הכי מושך.
החדשות הכאילו טובות, הן שהאישה בעלת הקימורים קיבלה הכי הרבה מבטים. ולמרות המסר הנחמד, מדהים איך רעיון שניסה לעודד ולתמוך בנשים - קבר את המעמד שלהן עמוק יותר בתחתית. כשההשוואה לשוק בשר פה כל כך מתבקשת מכמה סיבות:
החפצה
כן, המילה הזו שמעוררת גלגול עיניים אבל מתארת את הסיטואציה באופן כמעט מושלם. עורכי המחקר נורא רצו להגיד שרזון לא שולט ולא נחשק באמצעות תצוגה לראווה של נשים. אבל בעצם ביקשו מהן להיות נחשקות וחינניות כדי לזכות בתשומת לבו של גבר. שהגיע אגב, אך ורק כדי לבחון ולהתענג מהנתונים החיצוניים שלהן. זה כמעט פרדוקסלי.
עירום חלקי
אוקי, נניח שאנחנו מוכנות לקבל את הרעיון שמדובר בהחפצה למען "המדע". אבל למה הנשים צריכות להיות לבושות בבגדים חושפניים בשביל לבחון רמת משיכה? שלושת המשתתפות הולבשו במכנס קצרצר, גופיה או אפילו טופ סמלי כדי שלפחות החזה יהיה מכוסה. כן, מסתבר שהיופי שלנו נמדד במידת הבשר החשוף שלנו. מעניין אם גם גברים יתחילו להסתובב נטולי חולצה ובוקסר גם מחוץ לחוף הים כדי להיראות מושכים יותר.
אבל שלושתן רזות
אז החפצתם והפשטתם כדי לערוך השוואה בין שלושה מבני גוף: רזה, אתלטית ובעלת קימורים. אבל בפועל נתתם לנו: כחושה, כחושה עם שרירים ואישה עם הכנה לקימורים, אולי. באמת לא הנצחנו הרבה זמן את אידיאל היופי הרזה. רגע, זו לא הסיבה שבעצם התחילו עם המחקר הזה?
אנחנו לא מגשימות את הפנטזיות שלכם
האמת שאם מנסים לקרוא את השורה התחתונה, הרי יכלו לשאול את המשתתפים את מי מהנשים הם היו שמחים להשכיב באותה מידה. וההשוואה הזו פשוט מיותרת. אנחנו בני אדם שונים שנמשכים לדברים שונים וזו בהחלט לא תחרות. נשים לא צריכות להרגיש עליונות אחת על השניה כדי להרגיש טוב עם עצמן. אבל אם יש שם מישהי שהצליחה להתנחם, אנחנו שמחות בשמחתה. למרות שקצת קשה להתנתק מהתחושה שנשים עדיין כאן, קודם כל כדי לשעשע גברים. ושכנראה בחיים לא נסתדר בלי האישור שלהם.