לפני שנתיים בערב קיצי וחמים רייגן צ'סטיין החליטה לצאת לריצה, כדי להתאמן למרתון הראשון שלה. היא רצה והרגישה מצוין כשלפתע שמעה צעקות: "יו, כלבה שמנה!". "חשבתי לעצמי, אוי, הם בטח מתכוונים אלי", סיפרה לאתר mashable. כשהסתובבה לבדוק מי צעק לה, ראתה שלושה גברים במכונית שמיד החלו לזרוק עליה ביצים. "הם פספסו אותי, אשה במשקל 150 קילו, שעמדה כמה מטרים מהם", היא אומרת וצוחקת. "בעיקר הייתי מוטרדת מיכולת הזריקה העלובה שלהם".

עוד בערוץ הנשים:

צ'סטיין מתבדחת על האירוע הזה עכשיו, ממרחק זמן של שנתיים, אבל היא מספרת שלהיות מותקפת ומושפלת על העובדה שהיא אשה שמנה ש"מעיזה" להתעמל, היתה חוויה קשה וכואבת - וזו חוויה שנשים במידות גדולות מכירות טוב מדי, גם כאן בארץ. רק תשאלו כל אשה גדולה והיא תספר לכם על כל הפעמים בהן נשמות טובות מסוג כזה או אחר הציע לה להתחיל להתאמן - ודחוף.

התעמלות מחאה (צילום: Digital Vision., Thinkstock)
ההתעמלות עבורן קשה פי שתיים, בעיקר בגלל הערות נבזיות | צילום: Digital Vision., Thinkstock

"אנשים כל הזמן אומרים שאנשים שמנים צריכים להתעמל, אבל ברגע שאת מעיזה לצאת מהבית עם מכנסי טייטץ - הם ינצלו את ההזדמנות לצעוק לך 'מווווו' מהרכב שלהם", אומרת צ'סטיין - שלא נכנעת לטרור השפלת השמנים והפכה לרקדנית ואצנית מרתון, למרות התקרית ההיא. "יש לי חברות רזות שמקטרות על זה שאין להן זמן להתאמן. בשביל אנשים שמנים זו הרגשה של - 'אוי, אלוהים, אין לי כח לצאת מהבית בבגדים צמודים, להרגיש שאני צריכה להתבייש בגוף שלי בגלל הערות מגעילות מאחרים ובנוסף להכל, עוד לעבור אימון!"

אקטיביסטיות במקרה

"אנשים משייכים גודל לבריאות", מספרת 'הדיוה רוז' - מדריכת ריקוד על עמוד ומאמנת אישית, שמתהדרת גם היא בכמה קילוגרמים עודפים. "יש כל כך הרבה יותר פרמטרים בבריאות פרט למשקל שאדם נושא על גופו, כפי שהוכיחו מחקרים אחרונים בתחום". רוז טוענת שמתעמלות שמנות רבות שלה - "מקשרות את חדר הכושר עם חוויות קשות שחוו כילדות שמנמנות. הן מסתכלות על ציוד הספורט ונזכרות איך צחקו עליהן בשעורי התעמלות. מה שצריך הוא להילחם בכח בעבר הכואב הזה ולתבוע את ההתעמלות בחזרה לעצמנו, כאקט של ריפוי".

A photo posted by Roz The Diva (@rozthediva) on


ובאמת, בעולם הסוגד לבריאות שבו אנו חיים, ניתן לראות מגמה חדשה של נשים גדולות שלא מוכנות לוותר על הכושר שלהן, במיוחד בתחום מסוים: יוגה. רק השבוע סיפרנו לכם על ואלרי סאגון, היוגיסטית בעלת עשרות אלפי העוקבים באינסטגרם והנה מסתבר שמדובר בטרנד של ממש שאפילו יש לו האשטג משל עצמו: #fatyoga. ברחבי ארצות הברית כבר מתחילים להיפתח סטודיואים שמיועדים מפורשות לקהל של כבדי משקל, על מנת להקל על התרגול ולגרום להם להרגיש רצויים, בסביבה בטוחה. מייקל חייס הוא בעלים של סטודיו כזה ששמח לראות את הטרנד פורח: "באינסטגרם יש מאות תמונות של אנשים גדולים עושים יוגה. הם בעצם אומרים - לכו לעזאזל, אנחנו לא צריכים להיראות בצורה מסוימת כדי לעשות יוגה".

A photo posted by @biggalyoga on


שלא במתכוון, נשים גדולות שעומדות על זכותן להתעמל בציבור, הופכות לסוג של אקטיביסטיות. "אני חושבת שאנחנו 'אקטיביסטיות מקריות'", אומרת רוז. "הנושא טעון, אבל אני לא בהכרח מתעמלת כדי להעביר מסר". לעומתה צ'סטיין מרגישה שבשל מימדי גופה, כל התעמלות שהיא מבצעת בציבור היא אקטיביסטית באופן אינהרנטי. מבחינתה, העובדה שהיא מסרבת להתנצל על גופה במיוחד בכל הקשור לתעשיית הכושר שלתפישתה "שונאת את סוג הגוף שלי", היא מקור לכח עצום. "האקטיביזם שלי בספורט ואתלטיקה הוא להופיע למכון הכושר, בציבור, או בתחרויות כשמנה - ולסרב לעזוב", היא אומרת. "מגיע לי להיות כאן בדיוק כמו כל אחד אחר ואני מתעקשת על הזכות הזו שלי". רוז מצטרפת לדבריה ומבהירה לכל אשה גדולה באשר היא: "יש לך מקום בעולם הספורט. גם אם אמרו לך, או אמרת לעצמך שאין לך מה להציע מבחינת כושר - זה לא נכון. בניגוד לאמונה הרווחת, יש לך מה להציע לעולם הכושר והספורט".

התעמלות מחאה (צילום: moodboard, Thinkstock)
"אנשים משייכים גודל לבריאות - שלא בצדק" | צילום: moodboard, Thinkstock

>> הניו זילנדית שרזתה 88 קילו ושיגעה את הרשת, בדרך למהפך נוסף