בוקר אחד נכנסה מטופלת צעירה אל מרפאתו של המנתח הפלסטי ד"ר רועי ענבר, הראתה לו תמונה שלה שעברה עיבוד בפילטר וביקשה ש"יעשה לה כזה". זה אולי מפתיע, אבל ד"ר ענבר סרב.

"הסברתי לה שהשאיפה שלה להיראות כמו בפילטר היא לא מציאותית", אמר הרופא, המשמש גם כמזכיר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, "בשנים האחרונות יש הרבה מקרים שבהם אני צריך לעצור מטופלת מלעשות שינויים ולעיתים מדובר ממש במקרים קיצוניים של בקשות לא סבירות, שבהן מצאתי את עצמי כרופא עוסק בבריאות הנפש יותר מבריאות הגוף. כך, למשל, מטופלת בעלת שפתיים יפות ובשרניות עזבה לאחרונה את המרפאה שלי בוכה, כיוון שלא הייתי מוכן לעבות לה את השפתיים. הסברתי לה שיש לה שפתיים מלאות ואין לה צורך בטיפול".

הסיפורים של ד"ר ענבר לא חריגים. באווירה הנוכחית, בה מציבה המדיה החברתית סטנדרט לא מציאותי של אידיאל יופי מצומצם ובלתי מושג, יש מי שמוכן לעתים לשלם מחיר כבד כדי להגיע אליו. הביקושים לניתוחים אסתטיים עולים משנה לשנה, והבקשות הופכות למוגזמות יותר ויותר. מפתיע לגלות, אם כן, שדווקא המנתחים הפלסטיים מוצאים את עצמם עומדים כחומה בצורה מול הגל הסוחף את הציבור - ומגדירים את עצמם כ"שומרי הסף של השפיות".

גיליון אוגוסט של כתב העת "הרפואה" היוצא לאור על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל הוקדש כולו לענף הכירורגיה הפלסטית והרפואה האסתטית בארץ, ועסק, בין היתר, בתפקידם המוסרי המורכב של המנתחים הפלסטיים נוכח המגמות בציבור. "קידוש קיצוני של הנראות הוא תהליך פסול שיש לזהות ולצמצם", נכתב במאמר הפתיחה של הגיליון, "השינוי שהוביל האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית ביחד עם המועצה המדעית רואה במנתח הפלסטי המומחה כמי שהוא הגורם האחראי, המקצועי והמרסן של העיסוק המופרז בנראות. 'את או אתה נראים נהדר ולא צריכים שום תיקון או שיפוץ' - היא התשובה הנכונה שיש לתת למרבית הפונים. זה הדגש הראשון שאנחנו כאיגוד מדעי מעבירים לחברי האיגוד בתקופת ההתמחות ואחריה".

"הבעל אמר שהם החליטו להגדיל את החזה של אשתו כי 'ההריונות רוקנו את השדיים ועכשיו צריך למלא אותם'"

גם לד"ר מאיר כהן, רופא מומחה ויו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית, יש סיפורים על הרף העולה של הבקשות מצד המטופלים ועל ההתייחסות לפן הנפשי שמלווה את עבודתו כמנתח פלסטי. "לפני כמה שנים פנתה אליי בחורה בת 23 שהגיעה יחד עם אביה בבקשה לתקן את צורת ראשה", הוא מספר, "בפגישה היא סיפרה על עיסוק אובססיבי יומי בצורת הראש המשפיע באופן ממשי על חייה. אביה סיפר כי הוא רואה שבתו שקטה, מכונסת בעצמה וסגורה בחדר שעות ארוכות, גולשת באתרים העוסקים בניתוחים לתיקון צורת הגולגולת. הבת אמרה שהיא מרגישה שצורת הראש שלה משתנה, וסיפרה שהיא התכתבה עם מרפאה בארה"ב שמוכנה לנתח אותה תמורת 100,000 דולר. אחרי בדיקה מצאתי שהראש שלה מעט מוארך, אבל מעבר לכך רגיל לחלוטין".

ניתוחים פלסטיים  (צילום:  Irzhanova Asel | shutterstock)
הרשתות החברתיות מציבות סטנדרטיים לא מציאותיים. אילוסטרציה | צילום: Irzhanova Asel | shutterstock

בשלב זה הבין ד"ר כהן כי יש פה בעיה אחרת שעלולה להיות חמורה. "הסברתי להם כי עיסוק מוגזם באסתטיקה ללא בעיה אובייקטיבית ממשית מעיד, לפעמים, על בעיה נפשית. המלצתי להם להתייעץ בהקדם עם פסיכיאטר ולהיזהר ממרפאות מעבר לים. במקרה הזה, החולי הנפשי החמיר עם השנים והתפתח למחלת נפש קשה שדרשה טיפול ממושך בבית חולים פסיכיאטרי ללא הקלה".

במקרה אחר, מספר ד"ר כהן, הגיע אליו זוג. "הבעל אמר שהם החליטו להגדיל את החזה של אשתו כי 'ההריונות רוקנו את השדיים ועכשיו צריך למלא אותם', והוא אפילו חפן בידיו באוויר זוג שדיים גדולים דמיוניים ואמר שניתוח יוכל להעיר את היחסים ביניהם. אשתו הייתה שקטה, וכששאלתי אותה מה דעתה היא אמרה שזה לא משנה לה, שהיא תשושה מהטיפול בילדים ושהדבר האחרון שהיא יכולה לחשוב עליו זה ניתוח. אמרתי לזוג כי ניתוח פלסטי אינו תחליף לדיאלוג נכון ביניהם ושכל ניתוח צריך להיעשות בהסכמה מלאה של המנותח ולא לשם סיפוק הצרכים של אדם אחר, וסירבתי לטפל בהם. שלוש שנים לאחר מכן קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה מהאישה שרצתה להודות לי על הייעוץ ועל כך שהייתי קשוב לצרכים שלה. היא סיפרה לי שהם התגרשו שהיא מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמה".