סרט דוקומנטרי ששודר בערוץ 4 הבריטי חשף מציאות מטרידה: לצד הצגת דוגמניות שדופות, שדוחפות לא אחת נערות לחיקן הנורא של הפרעות אכילה ומעוותות את הדימוי העצמי שלהן, נוצרה לאחרונה מגמה הפוכה: תעשיית האופנה למידות גדולות שצוברת תאוצה, הופכת פופולרית יותר ויותר ומעודדת נשים להישאר או אפילו לעלות למשקל גבוה מדי, שאף הוא מזיק לבריאותן. קצת קרדיט לנשים על חשיבה עצמאית וקבלת החלטות? אל תגזימו, חברים.
תעשיית האופנה לא מקדמת את האופנה המלאה כחלק מאג'נדה פרו נשית, או מתוך דאגה לשלומן של נערות העלולות להידרדר לאנורקסיה. למעשה, היא בסך הכל מתאימה את עצמה למציאות, לפיה מדי שנה אוכלוסיית העולם המערבי הולכת ונעשית מלאה יותר (ארגן הבריאות העולמי כבר מזמן הכריז על ההשמנה העולמית כמגיפה לכל דבר), וגוזרות קופון שמן (תרתי משמע) מהשוק ההולך ותופח (כנ"ל).
חשוב להבהיר: הכוונה ממש אינה לנשים בריאות, במידות 40, 42 או 44 - אלא לנשים שמנות באופן בלתי בריא בעליל, שאוחזות ב-BMI שנע על הגבול שבין "השמנת יתר" ל"השמנת יתר מסוכנת" - מצב שעלול לגרום למחלות לב וכלי דם, מעלה את הסיכון ללקות בסוכרת ובבעיות בשלד ובמפרקים ובאופן כללי - ממש לא בריא. הן אמנם יפות, מסורקות ומאופרות היטב, אבל המודל שהן מהוות לצעירות מסוכן לא פחות מדוגמניות צנומות וגרמיות.
בנוסף, טוענים יוצרי הסרט, תעשיית האופנה משחקת משחק כפול: היא מעודדת נערות צעירות לעלות במשקל, תוך ידיעה ברורה כי תשלמנה מחיר חברתי ונפשי על כך - סבל שעליו ינסו להקל באמצעות רכישת בגדים שיגרמו להן להרגיש "נורמליות".
גם סוכנויות הדוגמניות מתאימות את עצמן למצב החדש, ומגייסות לשורותיהן נערות ונשים עצומות ממדים. יוצרי הסרט טוענים כי דוגמניות "רגילות" למידות גדולות משמינות בכוונה, כדי לכבוש את נתח השוק החדש - שוב, תוך סיכון ממשי לבריאותן.