אפשר לדוש שעות במשמעויות החברתיות והפמיניסטיות של הבחירה למרוט, לגלח או להסיר לצמיתות את שיער המפשעה או דווקא להשאיר אותו על כנו. אבל מבלי להיכנס לשאלה האם מדובר באימוץ של תכתיבים פטריארכליים או בזכות לגיטימית של נשים על גופן, אפשר להצביע על מגמה מדאיגה שקשורה קשר בלתי נפרד להסרת השיער הגורפת: עלייה תלולה במספרם של ניתוחים פלסטיים לשיפור מראה הפות.
אם עד לפני כמה שנים היו החלקים החיצוניים של הפות – ובעיקר השפתיים – מכוסים בשיער, ההסרה המוחלטת מאלצת נשים להתמודד עם האמת המרה: מדובר באיבר שלא תמיד מתהדר בצורה סימטרית, וכמו כל איבר בגוף – מושפע גם הוא מהשנים החולפות ומכוח המשיכה (שלא לדבר על הריונות ולידות).
לפי נתונים שפרסמה רשת ABC אוסטרליה, מספר הנשים שעברו ניתוחים פלסטיים גניטליים שילש את עצמו בעשור האחרון. הניתוח המבוקש ביותר הוא "פות ברבי": עיצוב השפתיים הגדולות כך שייפגשו בקו ישר ויסתירו בתוכן את השפתיים הקטנות. "אצל יותר מ-50% מהנשים השפתיים הקטנות בולטות החוצה", מסבירה ד"ר מגדה סימוניס, רופאה אוסטרלית שמתנגדת לטרנד. "זה המצב הנורמלי, ואני מתקשה להבין מדוע נשים רוצות לנתח איבר בריא ורגיל לחלוטין, על כל הסיכונים הכרוכים בכך".
לפי מחקר שנערך באוניברסיטת פלינדרס שבאוסטרליה, אחת מכל חמש נשים מעוניינת לעבור ניתוח פלסטי בפות, וגם אם לא כולן תממשנה את הרצון הזה - מדובר בנתון מדאיג. 20% מהנשים מעוניינות לשנות את מראה הפות שלהן, וסבורות שהוא לא נורמלי, אף שכאמור יותר ממחצית מהנשים ניחנו במבנה דומה. כאן המקום לציין כי לצד הפופולריות הגואה של השעווה הברזילאית, לפורנו יש השפעה חזקה על הנטייה של נשים לתפוס את גופן, ובפרט: את איברי המין שלהן. הרוב המכריע של הנשים המופיעות בסרטים פורנוגרפיים הן נטולות שיער ערווה, ורובן מציגות "פות ברבי", שכאמור נמצא אצל פחות ממחצית מהנשים הבוגרות, והפך למשאת נפש של האחרות.
בניסיון לנרמל את כל צורות הפות, נחנך באוסטרליה פרויקט אינטרנטי בשם "ספריית השפתיים" (לא לפתוח במקום העבודה), שחושף את הגולשות למגוון עצום של צורות, גדלים ומראות שונים של איברי מין נשיים, כדי להזכיר לכולן שאין צורה אחת אידאלית, ושהגוף לא אמור להתאים לתבניות שמוכתבות על ידי אף אחד.