ויקטוריה בקהאם לרוב לא עושה לנו טוב בבטן. או בעין. היא תמיד עקומה מדי, דחלילית בצורה מוגזמת, שזופה ומאופרת מדי, ויש לה מבט קבוע שכאילו תמה: "מי שחרר?". אבל כששזפנו עיניים בהפקת האופנה המושקעת בכיכובה לגיליון נובמבר של מגזין מארי קלייר האמריקאי, נפלנו מהכסא. בקהאם מחזיקה מניפה, וכאילו יודעת שכולנו צריכות אוויר לנשימה. וזה המקום להודות לאלוהי הפוטושופ ואמני הצילום והסטיילינג.
"לא מעניינים אותי טרנדים"
בקהאם, שכבר מזמן פרשה מהלוק הטראשי של "פוש ספייס", צולמה למגזין בסדרת תמונות מופתית על ידי הצלם רובן אפנדור. הבגדים, אגב, כולם מהקולקציה החדשה של המותג הפרטי שלה, ולא ברור מי החמיא למי יותר: הצלם לקולקציה או להיפך.
"מאז שהייתי ילדה אהבתי אופנה, ותמיד שדרגתי את התלבושת האחידה לבית הספר", אמרה בקהאם בראיון למגזין. "אבל ברור לי שיש עליי הרבה מאוד דעות קדומות. אחרי הכל, אני הייתי בספייס גירלס. אני נשואה לכוכב כדורגל. אני לגמרי מבינה את זה".
עוד סיפרה כי את המוטו שלה לחיים, שאבה ממעצב אחר, מארק ג'ייקובס. "שאלתי אותו את מי הוא מחשיב כמתחרה שלו, והוא ענה שאין לו כזה. התחרות שלו היא עם עצמו, מהקולקציה הקודמת שלו", בקהאם מספרת. לדבריה, כל דבר שהיא עושה, היא עושה ב-110 אחוז, אחרת אין טעם. במיוחד אם זה גונב לה זמן מהמשפחה. לדבריה, בשיקולי העיצוב שלה לא נכנסים שיקולים כמו "הצבעים השולטים העונה" או מה מוגדר כרגע כטרנד. "אני הולכת עם האינסטינקטים שלי. כל פעם שלא פעלתי ככה, פישלתי. אני יכולה לחיות עם הטעויות שלי. לא של אחרים".
"כולם מסביבי רק נהפכים צעירים יותר"
כשנשאלה לגבי סוד היופי שלה, והאם חבויים פה ושם כמה הליכים פלסטיים, ענתה בקהאם שהיא בעיקר שומרת על עצמה. "אני מתעמלת כל יום. אני אוכלת בריא אבל אני גם אוהבת לעשות חיים. לא אומר לא לכוס יין למשל. אבל אלוהים, לאנשים בתעשייה יש אובססיה לגבי חיי הנעורים. נראה לי שאני היחידה שבאמת מזדקנת. כל המפורסמים רק נהפכים יותר ויותר צעירים. אבל אני בסדר גמור לגבי זה. אתה מרגיש הרבה יותר בנוח עם עצמך ככל שאתה מתבגר".
קשה לנו לומר שאנחנו קונות את האג'נדה הטבעית, בטח לאור שמועות על דיאטות כסאח של סשימי וגרגירי יער, מצד שני, תמונות חדשות של רגליה הרזות של בקהאם, שמציגות עור מקומט ברדיוס הברכיים, מעניקות לה מעט קרדיט. הסיבה לכך, אגב, נובעת מירידה רצינית במשקל שלא משאירה מספיק בשר ושומן לתחזק את העור, וחשיפה מוגזמת לשמש. כן, ברור שאנחנו קטנוניות. זה המעט שנשאר לנו.