בחיפוש אחר הדבר היפה הבא, נראה כי עולם האופנה מצא את מה שידענו תמיד: נשים בהריון קורנות. וכנראה גם מוכרות הרבה יותר עיתונים. יותר ויותר דוגמניות מככבות לאחרונה על שערים כשהן חובקות בטן פוטוגנית. מירנדה קר הצטלמה לווג האוסטרלי כשכרסה בין שיניה, וקלאודיה שיפר עשתה מחווה לדמי מור על שער ווג הגרמני.
אבל זה לא נגמר רק בהפקות אופנה מפוארות. ג'יזל בונדשן וג'ורדן דאן הידסו על מסלולי האופנה בגאווה של אמהות לעתיד, וגם קר מהשער התהלכה בתצוגה של בלנסיאגה כשהיא בחודש שישי. דומה שהקימורים ההריוניים בהחלט שולטים.
זאת בטן של חודש שביעי?
הסיבות והפרשנויות לטרנד ההריוניות הן רבות. מקורות בתעשייה טוענים כי זוהי הזדמנות לנצל דוגמניות לוהטות כל עוד הן על האש, אחרים גורסים כי מדובר בסיפוק יצר הסקרנות של הקהל שמחפש הצצה לבטן של ג'יזל. אך ישנה האפשרות שאולי, רק אולי, מדובר במשהו עמוק יותר. אולי התעשייה שמחפשת כל הזמן איך לדהור על טרנד חדש, מאמינה באמת ובתמים שמדובר בדבר יפה?
"בזמן שדוגמניות רזות תמיד יהיו באופנה, ניכר כי עולם האופנה לא רק שמקבל נשים עגלגלות יותר או כאלה עם בטן, אלא אף מהלל ומפאר את האמהות על ידי ליהוק של נשים בהריון למותגים גדולים", אומרת אמי אדל מ"ניו יורק מגזין". הדוגמנית אלסנדרה אמברוסיו תומכת. זו הגיעה למצב שנאלצה לבטל מספר צילומי שער במהלך הריונה בשנת 2008, כי רצתה לנוח ולא עמדה בביקוש הגדול עבורה. לטענתה, הנטייה ללהק אמהות לעתיד היא תגובה חדשה לנורמה של הדוגמניות הסקיניות. "אני חושבת שהעולם מבקש לראות נשים בריאות יותר במגזינים ועל מסלולי האופנה".
אם בטן זה דבר שעובד, למה אתן ממהרות להוריד אותה?
מצד אחד, אנחנו רוצות לאמץ את הטרנד ולהאמין לתעשיית האופנה שבאמת ובתמים מבקשת להחליף את הקולביות הרועדות ברוח לטובת נשים בריאות במקומות הנכונים. אולי זאת דרך נוספת להיפתח לפיגורות שונות של נשים, ולהפוך את האישה ההריונית לדבר החם הבא מבלי להביט בה כמשאבת חלב עתידית.
מצד שני, כל הסיפור נשמע לנו מאוד לא אמין, משתי סיבות עיקריות. ראשית, הדוגמניות ההריוניות האלה נראות בחודש תשיעי כאילו הן רק עכשיו סיימו את בחילות השליש הראשון - יש סיבה שהן לוהטות גם כשהן בהריון, והיא ממש לא מייצגת את האישה הממוצעת ברחוב. זה ללא ספק מצטלם נפלא, אבל חסר כל קשר למציאות.
שנית, ברגע שהדוגמניות האלה, שמפארות את השערים בעירום ומציגות כרס יפה ובועטת, יולדות, הן חוזרות למשקל שלהן תוך פחות חודש, היישר לתצוגות האופנה של ויקטוריה'ס סיקרט ולשערי מגזינים על תקן האמא הרזה שעשתה את הבלתי אפשרי בתוך פחות משלושה שבועות. ראינו את זה קורה לפחות שלוש פעמים עם היידי קלום, או אצל ג'יזל בונדשן. אלסנדרה אמברוסיו חזרה כעבור פחות משלושה חודשים למסלול, ויש עוד שלל אמהות טריות ורעבות שעושות זאת. ואנחנו משוכנעות שאף אחת מהן לא משתוקקת להיכנס למירוץ ההיסטרי הזה, אף יולדת לא מעוניינת שלצד חבילת הלידה חגיגית שהיא קיבלה לבית החולים יגיע גם שעון חול מהיר במיוחד.
אולי אם האמהות היפות האלה ייקחו קצת את הזמן עם משקל ההיריון, ולא ימהרו להשתחל לתוך ביקיני חודש אחרי הלידה, נוכל להאמין שטרנד ההריוניות נובע ממקום יפה ואמיתי, ולא סתם איזה גימיק שנועד למכור עיתונים ובגדים ולגרום לבנות התמותה להרגיש עוד יותר רע עם עצמן.