כל הבאזז הזה
שורה עליונה: TurboLash, מסקרה רוטטת, אסתי לאודר
עוד לא נרגענו מהמסקרה הרוטטת של לנקום, והנה נחתה עלינו בזמזום עולץ החדשה של של אסתי לאודר, שדי הגדירה מחדש את הסטנדרט לריסים: אם את לא רוטטת, את כנראה לא קיימת. ההשקה החדשה פגשה אותי ברוויה מממרח הריסים הזה. כאילו די כבר עם האפקטים, והמילויים, וההארכות והפטנטים, מספיק לשגע לנו את המוח. אבל אחרי שחברה טובה פגשה אותי לאחר שמרחתי את הטורבו לאש הנ"ל, והודיעה חד משמעית ש"זהו! זאת המסקרה היחידה שאת חייבת", החלטתי לנשום עמוק ולהמשיך למרוח. מבחינה טכנולוגית אכן מדובר במוצר מבריק: הרטט מתחיל אוטומטית עם סיבוב מכסה המברשת, ומסתיים כשאת סוגרת אותו, מה שאומר שאת לא צריכה ללחוץ על כלום, המברשת נראית כאילו יצר אותה מדען מטורף או מעצב שיער היסטרי. אבל כנראה שהבלגן הזה, בתוספת הרטט, הוא מה שמאפשר לה באמת לעגל את הריסים ולהפריד אותם זה מזה בצורה מושלמת. וסליחה על השטחיות, אבל היא נורא יפה, וזה משהו שלא הרבה מסקרות יכולות לומר על עצמן.
כמה: 170 שקל.
להשיג: ברשתות הסופר פארם, ניו פארם, אפריל, המשביר לצרכן, בפרפומריות ובבתי מרקחת.
יש לכם את זה גם בשמלה?
שורה עליונה: rouge dior satin, שפתון, דיור
לרגע חשבתי שאולי הייתי צריכה לנסות את הליפסטיק הזה בעיניים קשורות; רק ראיתי "דיור" על האריזה המעוצבת, כבר חיבבתי אותו מאוד. אבל מול המראה באמת שלא היה לי משנה כמה הוא יוקרתי ובלתי מושג: כאן הוא צריך לעשות את העבודה, או שיימסר לאימוץ לאלתר. ואיזה כיף לראות שהחתיך הזה לא רק מבטיח אלא גם מקיים: כיפי ונוח למריחה, קליל אך בוהק ובעל נוכחות, מלחלח היטב אבל לא שומני, עמיד ביותר, ולא פחות חשוב - גם הגוון שניסיתי, מספר 292, התגלה כאלגנטי ומינימליסטי במידה, בדיוק כמו שאני אוהבת. קולקציית השפתונים החדשה של כריסטיאן דיור נוצרה בהשראת שמלות הסאטן של בית האופנה המנצנץ, ואני אומרת – תנו לי לנסות גם שמלה.
מה עוד: הוא מגיע בשמונה גוונים נוספים.
כמה: 150 שקל
להשיג: בחנויות הקוסמטיקה.
טוב קרם טוב משם טוב
שורה עליונה: collagen re-plumper, קרם יום, לוריאל פריז
קרם פנים טוב הוא כמו מאהב סודי: את לא רוצה שמישהו יראה שהוא היה שם, אבל כן רוצה להמשיך לקרון כל היום אחרי השימוש. וקרם היום החדש של לוריאל, מסדרת קולגן רה-פלמפר החדשה, עושה את העבודה. הקרם, המכיל גם קולגן טבעי שאמור לסייע להחלקת הקמטים ולהעניק גמישות לעור, מיועד לשימוש יומיומי לאחר היקיצה. על הקופסה יש הוראות חמודות לאופן השימוש המומלץ למי שעדיין לא התעוררה, והוא מתפקד מצוין גם כבסיס לאיפור הבוקר, כיוון שהוא נספג בשניות. חוץ מזה יש לו גם ריח מצוין והמריחה מעניקה אפקט בריזי מרענן. גם בהמשך היום הוא לא מאכזב: העור נותר חלק ונעים למגע גם שעות לאחר השימוש. הקמטוטים, לעומת זאת, עדיין אתנו, אבל בחברה נותנים תקווה לשיפור משמעותי אחרי שימוש של מספר שבועות בזכות המרכיב הייחודי של הקולגן. למיטב ידיעתי עוד לא נולד המניאק שיעצור את הבוטוקס, אבל גם כקרם לחות רגיל, מדובר בחומר טוב.
כמה: 174 שקל, לא זול יחסית למחירים הממוצעים של החברה האם, אבל עושה את העבודה בצורה מוצלחת ולכן משתלם ומומלץ.
להשיג: ברשתות הפארם, המזון, המשביר החדש לצרכן, רשת H&O ובפרפומריות.
עולה הרבה, עושה הרבה
שורה עליונה: bath scrub (בניחוח peace train), גאפ
גאפ עושים עלייה, וכוח החלוץ שנשלח לבדוק את השטח הם מוצרי הטיפוח של הרשת. חבל שבדרך לפה הם נפרדו מהתמחור והמיתוג העממיים והצנועים שיש להם בארה"ב, ומנסים לשווק את עצמם לפרובינציה הישראלית כמוצרים מתוחכמים מליגת העל, גם במחיר. הסקראב מגיע בשפופרת לא גדולה ( 150 מ"ל), והגרגרים שאמורים להיות אחראים על אפקט הקרצוף (מלח ים וסוכר), דקיקים וזערוריים במיוחד, ומתמוססים פחות או יותר שנייה אחרי שהם באים במגע עם העור. מה שאומר שבשביל סקראבינג אמיתי נדרשת כמות לא מועטה מהתכשיר. לחסכניות נותרת האפשרות לוותר על אפקט הקרצוף ולהשתמש בכמות פחותה כתוספת לסבון. מכיוון האף הסקראב דווקא משדרג את חווית המקלחת עם ריח לבנדר מופלא מהול בעוד כמה ריחות משכרים, אם כי פחות מזוהים – לפי הכתוב מדובר באלמוג (איך בדיוק מריח אלמוג?), תה ירוק וקמומיל, שמתפצפצים על העור במהלך הקרצוף, גם אם אינם נותרים על העור זמן רב לאחריו.
עד עכשיו זה נראה כאילו יש לי רק תלונות, אבל לא, פשוט שמרתי את הטוב לסוף – המגע של העור לאחר השימוש הוא היתרון המובהק של הסקראב. גם אחרי המקלחת נותרת על העור שכבה עדינה של שמן ולחות ההופכת אותו לנעים וגמיש לשעות ארוכות. העור שלי, שבדרך כלל סובל מיבשושיות רצינית היה עד כדי כך נעים ורווי לחות עד כי וויתרתי על השימוש בקרם גוף אחרי המקלחת, וזה אולי מפצה במעט על הכמות הגדולה הנצרכת מהתכשיר.
כמה: 137 שקל.
להשיג: ברשתות הפארם, המשביר החדש לצרכן ורשתות השיווק השונות.