חשבתן פעם מאיפה מגיע השיער הנשזר בתוספות השיער, ועל איזה ראש הוא היה פעם? ויקטוריה בקאהם סיפרה בעבר שתוספות השיער שלה מיוצרות משיערן של אסירות רוסיות: "יש לי בלוק של אסירות על הראש שלי", אמרה. אבל לפי פרסום של הדיילי מייל השבוע, מסתבר כי תוספות השיער הנחשקות ביותר מגיעות דווקא מפולחנים במקדשים ברחבי הודו.
במקדש ההינדי "טירומאלה ונקטסווארה" שבמדינת אנדרה פראדש בדום הודו מגישות מדי יום אלפי נשים את שיערן כמנחה לאל. זהו אינו המקדש היחידי בו מתבצע הפולחן, אבל הוא הגדול ביותר: ב-18 "אולמות גילוח" עצומים פועלים 650 ספרים, המגלחים לכל אישה כ-300 גרם שיער בממוצע. שיער כל ראש נמכר בכ-1,200 שקלים.
המספרים צורמים מיד לאוזן: בעוד המקדש מגלגל מליונים, הנשים העולת לרגל שמקריבות את שיערן לא מקבלות, כצפוי, אף לא פרוטה בעדו. העובדה הזאת, עושה רושם, מטרידה אותנו יותר מאשר אותן: "אני עושה את זה בשביל המסורת", אומרת אניטה טריפטי, בת 28. "אימא שלי עשתה את זה והבת שלי תעשה את זה, מעולם לא קיבלנו וגם לא נבקש על כך תשלום. זו תרומה". תרומה למי? למעשה, המקדש מוכר את המחלפות לחברת יצוא שיער, ומשתמש בכסף לבניית בתי יתומים ובתי חולים.
"שיער מקדשים" הפך לשוס היסטרי בארצות המערביות, והוא נמכר במספרות נחשבות בבריטניה בכ-3,000 פאונד לחתיכה (18,000 שקלים). הטרנד גרר אחריו סלבריטאיות כמו מישה ברטון ואווה לנגוריה, שמעדיפות את התוספות האמיתיות על הסינטטיות. "שיער אדם הפך למצרך יקר ערך כמו זהב, יהלומים או נפט", מסביר פיליפ שארפ, מנהל חברת תוספות השיער Great Lengths בבריטניה. לשיער ההודי, לדבריו, יש יתרון משמעותי: "השיער האירופאי דק מדי מכדי להשתמש בו כתוספת, ושיער סיני הוא עבה מדי עבור האירופאיות. השיער ההודי כל כך טבעי, בריא ורך, מאחר ולא נגעו בו חומרים כמו שמפו מערבי".
מאיור בלסרה, מנהל חברת יצוא השיער הגדולה בהודו, מספר כי הוא קונה מהמקדש כ-50 טונות שיער בשנה. הוא מעביר את השיער לבנגלדור, ומשם הוא מיוצא לאיטליה. באמבטיות מיוחדות מסירים מהשיער את הפיגמנטים, ולאחר מכן צובעים אותו מחדש ומוסיפים לו פולימרים, המחקים את פעולת המבנה המולקולרי שלו.
תעשיית התוספות לא משתמשת רק בשיערן של נשים כפריות, וגם נשים מלומדות ועשירות מהערים תורמות את שיערן: אלה לא מגלחות אותו לחלוטין, אלא מעבירות למקדשים את השאריות שנותרות על רצפת המספרה לאחר התספורת. "אני לא יודעת לאן בדיוק השיער שלי יגיע, אבל אני משערת שימכרו אותו", אומרת פוג'ארי ארונה, הודית בת 40. "גילוח השיער הוא מחווה סימבולית המעידה על הכנעת האגו, ודרך להגיד תודה על מה שהתברכת בו".