למעלה מ-14 נשים כבר הגישו תלונה במשטרה בפרשת שי אביטל, אחת מהן היא דניאל שטיימן. היא העידה בתוכנית חשיפה, שם בחרה לא לחשוף את הזהות שלה – אבל הבוקר התארחה באולפן חדשות הבוקר ודיברה לראשונה באומץ בפנים גלויות.

מה פתאום גרם לך לקבל את ההחלטה להיחשף?
"האמת שחשבתי על זה המון. כן להיחשף, לא להיחשף, וזה פשוט בער בי. אני דוגמנית, אני נמצאת בתעשיה הזו, אחרי שידור התחקיר לא הפסיקו לשאול אותי מה דעתי בנושא ולא יכלתי להגיד שאני לא יודעת יותר מדי, שלא שמעתי. זה משהו שלא דיברתי עליו מעולם, אז לא ידעו שזו אני בתחקיר, לא היה להם איך לגלות את זה".

מה היה הטריגר להיחשף?
"משהו בי התבשל, אני בנאדם שצריך קצת זמן לעכל דברים. אחרי כמה ימים אמרתי שאני חושבת שזה הזמן הנכון להיחשף. זה נותן המון-המון כוח שיש מחלקה ספציפית במשטרה שמטפלת בזה, שיש הרבה צוותים שמתעסקים באדם הזה, בסיפור הזה. לדעת שאני ממש לא לבד במערכה כמו שחשבתי נתן לי המון כוח".

מתי התחילה ההיכרות שלך איתו?
"ההיכרות שלי התחילה לפני כארבע או חמש שנים, הייתי בת 20 פלוס, די צעירה. חוויה ראשונית בעולם הדוגמנות. הוא פנה אליי דרך העמוד של הסוכנות באינסטגרם, לא הכרתי אף אחד בתל אביב ואמרתי 'מגניב, פנו אליי מסוכנות דוגמנות, תמיד רציתי, איזה כיף, הזדמנות'. כל מה שילדה צעירה אומרת לעצמה".

מה היה אופי הפניה?
"בדיעבד, לא סופר מקצועי. 'שבוע טוב, בת כמה את, מתי נפגשים?' אבל זה לא עורר דאגה או חשד. נפגשתי איתו, בהתחלה במרכז תל אביב בבית קפה, לכאורה הכל נראה רגיל. מקום ציבורי, כאילו גם להיגיון של בחורה צעירה זה סבבה".

מתי את מרגישה שמשהו לא בסדר?
"בשלב מסוים הוא אמר לי להתלוות אליו ואני בטוחה שהולכים לחתום על חוזה כי דיברנו מקצועי ודיברנו על ההישגים שלי ומה יכול להיות, ופתאם עולים אליו לדירה. ומן הסתם לא הכנתי את עצמי לזה. הרגשתי סוג של הלם, במוח זה אוטומטית, 'איך יוצאים מפה?'".

ברגע שאת מזהה שזו דירה ולא משרד את כבר מבינה באיזה אירוע את נמצאת.
"חד משמעית. הוא כל הזמן ניסה לגרום לי להישאר לישון, זרק הערות מוזרות כאלה. לא הבנתי את אופי הדברים כל כך. באיזה שלב הוא ניסה והצליח לנשק אותי וניסה לגעת בי. בסוג של רפלקס העפתי את היד שלו, אין לי ממש מושג איך זה קרה כי מאוד השתתקתי, הגוף בהתנתקות מוחלטת של הדחקה. העפתי לו היד כי זו הייתה תחושה כל כך מגעילה".

אמרת לו משהו?
"הייתי בהלם. כל הזמן אמר 'תגידי שזה היה כן', אבל אני לא הבנתי מה קורה והדברים קורים מאוד מהר. אמרתי שאני חייבת לטוס לעבודה ושיש לי סידורים והמצאתי תירוצים וגמגמתי, עשיתי הכל כדי לעוף משם. הוא ניסה לשכנע אותי לאסוף אותי ברכב, להמשיך הלאה, להישאר שם, שעוד דוגמניות יגיעו. לא הייתי מעוניינת להישאר. חשבתי, 'איך נקלעתי לסיטואציה, איזה בנאדם, איך לא שמתי לב'".

ברור לך שאת לא אשמה?
"ברור לי, אבל באותו הרגע זה לא היה ברור לי, והמון שנים זה לא היה ברור לי ולכן לא דיברתי על זה. המון האשמות שאני לא יודעת אם אלה קורבנות באופן כללי או כל אישה עושה לעצמה, כמו למה באתי עם שמלה. דברים שאני ממש לא מאמינה בהם היום ולא מצדיקה את המעשים שלו בשום צורה".

דיברת עם חברות? עם דוגמניות בתוך התחום? הבנת שאת חלק ממשהו, מדפוס הרבה יותר גדול?
"דפוס בסדר גודל כזה בוודאי שלא ידעתי. לא הכרתי דוגמניות, היום בשנה האחרונה אני מכירה יותר. זה לא נושא שנמצא על סדר היום".

מדהים שעשית הכל נכון. היית זהירה, היית רגישה, השיחה הייתה מקצועית. מה אפשר ללמוד מהמקרה הזה? אין באמת לקח.
"יש המון לקחים. יש המון אנשים שהם כן טובים בתעשייה הזו, מקצועיים שעושים את העבודה שלהם כמו שצריך. זה לא רק אנשים רעים שמנצלים. צריך לברר לפני על הבנאדם עד כמה שאפשר, להודיע למישהו לאן הולכים, לבוא עם מישהו שסומכים עליו, מבוגר, הורה או חברה, להפעיל אינטואיציות כל הזמן. ואם זה קורה לא להאשים את עצמך, זו לא את, עובדה שזה קרה לעוד רבות אחרות".