נשים שעובדות במפעלים המייצרים מכנסי ג'ינס עבור מותגים אמריקאיים כמו ליוויס, רנגלר ולי, אולצו לקיים יחסי מין עם המנהלים שלהן כדי שיוכלו לשמור על מקום עבודתן או לקבל קידום - כך עולה מתחקיר שערך הקונסורציום לזכויות נשים (WRC) בארה"ב במפעלי הטקסטיל בלסוטו שבאפריקה.
המותגים הגיבו להאשמות בחתימה על הסכמים עם ארגוני זכויות עובדים וזכויות נשים. בהסכמים אלה התחייבו המותגים לשים קץ לאלימות על בסיס מגדרי בקרב יותר מ-10,000 עובדים ועובדות בחמישה מפעלים שנמצאים בבעלות חברת ניין סינג הטייוואנית, אחת מהמעסיקות הגדולות ביותר בלסוטו.
התחקיר בן השנתיים של WRC, שפורסם ביום חמישי, מצא כי מנהלים ואחראי משמרת נהגו באופן קבוע לאלץ על עובדות שהיו כפופות להם לקיים עמם יחסי מין, באמצעות הבטחת קידומים או חוזים במשרה מלאה. לפי התחקיר, הנהלת החברה לא נקטה צעדים משמעתיים נגד אותם מנהלים ואף דיכאה עובדים שביקשו להתאגד, מה שמנע מהם להעלות דרישות קולקטיביות. זוהי הפרה של זכויות העובדים לפי החוק של לסוטו, וכן של התקנים הבינלאומיים.
ההטרדות המיניות מצד מנהלים ואחראים היו כל כך נפוצות, עד שגם עמיתים לעבודה נהגו להטריד באופן קבוע את העובדות במפעלים, לפי התחקיר, שהתבסס על ראיונות עם 140 עובדים בתפקידים שונים בשלושה מפעלים של ניין סינג. "כל הנשים במחלקה שלי שכבו עם האחראי", סיפרה אחת העובדות בתחקיר. "מבחינתן זו הישרדות ותו לא... אם את אומרת לא, לא תקבלי את התפקיד, או שהחוזה שלך לא יחודש".
עובדת אחרת סיפרה כי לא ננקטו שום צעדים נגד הממונה עליה, על אף תלונה שהגישה נגדו למחלקת כוח אדם על מגע לא הולם: "הם אמרו שהם יטפלו בזה, ושום דבר לא נעשה. בסוף ויתרתי כי הם לא עשו כלום בעניין".
חלק מההאשמות בתחקיר הן נגד מנהלים זרים. אחת העובדות טענה כי "מנהלים זרים היכו בישבנן של נשים ונגעו בחזן", והוסיפה: "פעם תפסנו את אחד מהם מנהל יחסי מין עם עובדת במפעל. האישה ביחסים האלה מקודמת בקלות ומקבלת הרבה בונוסים".
ב-WRC טוענים גם כי מנהלים שהואשמו בהטרדות מיניות, בשוחד או בהתנהגות לא הולמת מסוג אחר, הועברו בין מחלקות ולא נענשו. בדרך כלל אותם מנהלים לא נתפסו, משום שהפעילו לחץ על עובדים לשקר כשנחקרו על ידי ההנהלה. "אנחנו נדרשים לשקר בשם החברה", אמר אחד העובדים בתחקיר. "כשהאנשים שקונים את המוצר של החברה הגיעו למפעל, איימו עלינו שאם נאמר את האמת לגבי מה שקרה, זה יסכן את המשרות שלנו".
כש-WRC הציג את הממצאים לניין סינג, החברה טענה כי לא דווחו לה מקרים של הטרדות מיניות בשנתיים הקודמות, וכי אף מנהל או מפקח לא נענש על הטרדה מינית מאז 2005.
מייקל קובורי, סגן נשיא לענייני קיימות בליוויס, אמר ל"גרדיאן" כי החברה מייצרת במיקור חוץ במפעלים בלסוטו כבר עשר שנים. לדבריו, ברגע שהתקבלו ממצאי התחקיר, "דרשנו מניין סינג מיידית לנקוט שורה של צעדים לטיפול בהאשמות, כולל שינויים בצוותים ובניהול במתקנים שאליהם התייחס הדו"ח".
סקוט דייץ, סגן נשיא בחברת קונטור ברנדס, שבבעלותה המותגים רנגלר ולי, אמר ל"גרדיאן" כי החברה "מאוד מודאגת" מההאשמות, והוסיף: "זו לא הדרך שבה רצינו לגלות על הבעיות האלה. רצינו לגלות אותן בבדיקות שערכנו".
במקום להציע שהמותגים יפסיקו לעבוד עם ניין סינג, ב-WRC ביקשו מהם להשתמש בקשרים העסקיים שלהם על מנת לדרוש מהספק לשנות את ההתנהלות במפעלים באמצעות הסכמים מחייבים, אמרה רולה אבימורכד, מנהלת בכירה ב-WRC. ההסכמים כוללים הקמת גוף פיקוח עצמאי, בעל סמכות לחקור טענות על הטרדה מינית ולחשוף מנהלים מטרידים. לגוף הזה תהיה גם סמכות לחייב את המפעלים להעניש את המטרידים, כולל פיטורים במידת הצורך.