קשה לפספס את קמפיין הבחירות שהחל כבר מזמן בירושלים ונמצא בימים אלה בעיצומו. בורסת השמות של המועמדים לראשות העיר רק הולכת וגדלה ואיתה הולכים ומתרבים הקמפיינים. בכל מקום כבר תוכלו לראות אותם - המועמדים לראשות העיר; מתנוססים על קירות המלונות, הבתים, האוטובוסים והגשרים. כולם כבר יצאו לדרך, הכינו את הצוותים והקמפיינים עם התמונות הממלכתיות, הסלוגנים והבטחות הבחירות המפוצצות.
רק דבר אחד חשוב ומשמעותי חסר בתעמולה: אנחנו, הנשים. אנחנו נעדרות מכל הקמפיינים ולא נוכחות באף תמונה או שלט. כך לפחות היה עד תחילת השבוע, כשתנועת "התעוררות" התחילה את קמפיין הבחירות שלה ואיתו את השינוי.
לצערי זה לא מפתיע. הייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית נמוך מאוד וכך גם אצלנו בירושלים. כיום במועצת העיר מכהנות רק 6 חברות מועצה מתוך 31, מספר שגדל מ-4 ל-6 במהלך הקדנציה רק בעקבות התפטרותם של חברי מועצה אחרים. המספרים המביכים ממש לא מפתיעים את מי שבקיא בפוליטיקה המקומית והיה מעורב בקמפיין הבחירות האחרונות. אז התמודדו מספר רשימות למועצת העיר ללא נשים וברשימות שהיו בהן נשים, הן לרוב היו במקומות לא ריאליים. המצב היה אף גרוע יותר ברשימות המועמדים לראשות העיר - משה ליאון וניר ברקת, אשר הנשים ברשימותיהם היו ממוקמות רק במקום החמישי והמרוחק מאוד מעמדת ההנהגה.
לכן, כאשר ראיתי לראשונה את תמונתי על שלטי החוצות בירושלים, התמלאתי גאווה. ולא כי זו אני על השלט, אלא כי אני רואה בזה מסר חשוב וצעד משמעותי נוסף לשינוי הייצוג הנשי בפוליטיקה הירושלמית ולנוכחות הנשית בהנהגה ובהובלת העיר. אך לא רק, יש כאן גם ניצחון אישי שלי על אותם קיצוניים שמנסים פעם אחר פעם להדיר אותנו הנשים מהמרחב הציבורי בעיר.
"אנחנו הנשים נמשיך להיות בכל מקום בירושלים - על שלטי חוצות ובעמדות המפתח"
בירושלים מתנהל כבר שנים מאבק כנגד הדרת הנשים מהמרחב הציבורי ומשלטי החוצות. רק לאחרונה הושחתו פניהן של יונית לוי ורותם סלע משלטי החוצות בעיר. כתגובת מחאה תלו פעילי התעוררות את תמונותיהן של רוזה פארקס וגודלה מאיר במקום פניי הנשים שהושחתו. זאת כחלק מהמאבק המתמשך בהדרת נשים מהמרחב הציבורי בירושלים וכדי להעביר מסר חד וברור לאותם קיצוניים - אנחנו הנשים נמשיך להיות בכל מקום בירושלים, על שלטי החוצות ובעמדות המפתח.
לצערי גם עליי התופעה הזאת לא פסחה, כאשר במערכת הבחירות האחרונה הושחתו פניי משלט חוצות בעיר. אני זוכרת את היום הזה היטב ואת הפעם הראשונה שראיתי את השלט לאחר שהושחת. אני זוכרת את התחושות הקשות שהציפו אותי ואת הכאב שחשתי על כך שזה קורה לי בעיר שלי ובבית שלי שאני כל כך אוהבת. אני גם זוכרת איך הכרחתי את עצמי להישאר מאופקת, לא לכעוס ולהתרגז, למרות שזו הייתה התגובה הכי טבעית ומתבקשת, ובמקום זה לקחת את כל האנרגיות הללו כדי לעבוד קשה יותר למען ירושלים.
באותו היום הבטחתי לירושלמים ולעצמי שאלחם בתופעה המוכרעת הזאת בכל כוחי ויחד נוכיח לקיצוניים שהם לא יכניעו אותנו. והנה, 5 שנים אחרי, אני מממשת את הבטחתי כאשר אני שוב מוצבת על שלטי החוצות בירושלים ואומרת להם בצורה ברורה - ניצחתנו.
אני גאה בכך שאנחנו מציבים נשים בהנהגת התנועה ועל שלטי החוצות, ואני קוראת לכל המועמדים האחרים להצטרף אלינו. ישנה כאן אמירה ברורה וחשובה לשינוי הייצוג הנשי בפוליטיקה, לנוכחות שלנו בהנהגת העיר ובמאבק נגד הדרת הנשים מהמרחב הציבורי. ואתם חייבים להיות חלק.
הכותבת הנה חברת מועצת העיר ירושלים מטעם תנועת התעוררות