השבוע עלו לכותרות השרה מרב מיכאלי ובן זוגה ליאור שליין שהביאו לעולם ילד, אוּרי, בהליך פונדקאות. מהר מאוד התמלאו הרשתות החברתיות במתקפות על מיכאלי, שהייתה סמל בולט לאל-הורות בישראל. גם הבחירה להביא ילד בפונדקאות עוררה ביקורת, אחרי שבראיון לאתר מאקו בשנת אלפיים ושלוש עשרה מיכאלי אמרה שפונדקאות היא דבר "מאוד מאוד בעייתי".

יש לי הרבה מה לומר על פונדקאות, פתרון שמאפשר לזוגות רבים להפוך להורים כשמדינת ישראל לא מאפשרת להם כמעט שום דרך אחרת. אבל רציתי להקדיש קודם כמה רגעים לסוגייה חשובה אחרת: כמה אומץ צריך כדי לשנות את הדעה שלנו.

כבר שנים שהשרה מרב מיכאלי היא אייקון פמיניסטי חשוב שנלחמת למען זכויות נשים. היא גם מובילת דעה בולטת, שהצביעה על איך המאמץ הכבד של גידול ילדים נופל ברוב המקרים - בעיקר עלינו הנשים. בתור מגישת טלוויזיה, ואחר כך פוליטיקאית ללא ילדים, היא הייתה דוגמה חיה לכך שאפשר להיות אישה מושלמת גם בלי לרצות להיות אמא.

ובכל זאת, יחד עם בן זוגה ליאור שליין, הם בחרו להפוך להורים. זו לגמרי החלטה פרטית שלהם, והם לא חייבים הסברים לאף אחד. אבל הבחירה להביא ילד אחרי כל כך הרבה שנים, ובתהליך שקהל המצביעים של מיכאלי אולי לא יקבל, העלה לשיח דמות ציבורית שמשנה את הדעה שלה.

אישה שאומרת "עד עכשיו חשבתי ככה, עכשיו אני חושבת אחרת". זה משפט שכל כך נדיר לשמוע היום, אולי אפילו בלתי אפשרי: כמעט כל נושא בחדשות שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים אינסופיים. וכשכולנו מנסים לשכנע את האחר שהוא טועה, אין לנו אף פעם הזדמנות לעצור להקשיב. לחשוב או להרהר על מה שאמרו לנו. ובעיקר - לשקול מחדש את הדעות שלנו או לשנות אותן. כולנו חייבים להוכיח כל הזמן שאנחנו צודקים, ולא יכולים לנסות לחשוב אחרת. מי שמשנים את דעתם נחשבים הרבה פעמים לחלשים או לא בטוחים בעצמם - אפילו שהם אלה שהיו מספיק בטוחים בעצמם כדי לנסות להשתנות.

אז אם לומר את האמת - אני מקווה שגם המנהיגים שלנו ישנו קצת יותר את דעתם. שתהיה להם היכולת לעמוד מול הציבור ולומר "שיניתי את דעתי", אולי - מי היה מאמין - הפוליטיקאים אפילו יעזו לומר "טעיתי". אני לא חושבת שהם צריכים להתבייש בזה ששינו את דעתם, אני לא רוצה שישקרו לנו שאף פעם הם לא סטו מהדרך שלהם. אנחנו חיים בעולם שמשתנה כל יום, משיטות התמודדות עם מגפת הקורונה ועד התאריך העדיף לפתיחת שנת הלימודים. אז גם המנהיגים שלנו חייבים לדעת להשתנות.

לכבוד השנה החדשה שעוד רגע מתחילה, רציתי לאחל שגם אנחנו נדע להשתנות. כדי שתהיה לנו שנה חדשה באמת, שנה קצת אחרת, בואו נרשה לעצמנו להשתנות. להקשיב למי שחושב אחרת מאיתנו, אולי אפילו לשנות את דעתנו. אין בזה שום בושה - זו רק דרך להתקדם לעתיד טוב יותר.