משטרת ישראל פרסמה השבוע כי בשנת 2017 חלה עלייה של 8.5% במספר תיקי עבירות מין שפתחה המשטרה לעומת השנה שקדמה לה. התיקים כללו תיקי אונס, בעילה שלא כחוק ומעשה מגונה בכוח. לצורך העניין, אם בשנת 2008 נפתחו 3,518 תיקים אז בשנת 2017 נפתחו 4,282 - מה שמצביע על עלייה של כ-22% במספר תיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות מין חמורות בעשור האחרון. חשוב לציין כי נתונים אלו אינם כוללים עבירות המין ברף הנמוך יותר הכוללות הטרדה מינית או מעשה מגונה.

אבל האם העלייה נובעת מעלייה באכיפה, בתלונות, או בכלל בעלייה בכמות מקרי התקיפות המיניות? פנינו לפרופ' מלי שחורי-ביטון, ראש החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, חוקרת בתחום עבריינות מין וקורבנותיהם בכדי לנסות להבין.

"אנחנו יכולים לייחס את העלייה במספר התיקים לעלייה שחלה במודעות בישראל ובעולם בכלל. קמפיין metoo תרם באופן כל כך משמעותי. ברור שכאשר קורבנות רבים שהן דמויות מפורסמות חושפים את עצמם ומספרים באומץ רב, יותר ויותר, מתלוננות מרגישות שהן בסדר וזה מעודד אותן להגיש תלונה. הבושה והאשמה זה אחד הגורמים הכי משמעותיים שגורמים לנפגעות לא להתלונן", היא מסבירה. 

"אבל על אף שיש גידול משמעותי, צריך לדעת שהנתונים לא בהכרח משקפים את המציאות. אנחנו יודעים שאחוז המתלוננות שמגיעות למרכזי סיוע הוא פי כמה מאלה שמגיעות למשטרה", טוענת פרופ' שחורי-ביטון. "אני לא חושבת שהנתונים משקפים שינוי דרסטי בגישה ובאמון של הקורבנות כלפי המערכת".

אחת הנקודות החשובות אליהן מתייחסת פרופסור שחורי-ביטון היא היעדר פילוח זהות המתלוננות והתוקפים בנתוני המשטרה. "יכול מאוד להיות שריבוי המקרים נובע לא רק מעלייה במודעות אלה מעלייה בכמות הפגיעות. בין אם בגלל חשיפה לא מותאמת למידע של צעירים אלה - נגישות לפורנו שמעוותת את התפיסה לגבי מיניות, הסכמה, המשמעות של אי הסכמה, אי החפצה של נשים וגברים". 

יכול להיות שחל שינוי גם ביחס של המשטרה?

"יש שינוי במשטרה אבל יש עוד הרבה מה לעשות. בין שמונים לתשעים אחוזים מהתיקים עדיין נסגרים. אני לא בטוחה שזה חוסר רצינות של המשטרה או הפרקליטות בטיפול בתלונות. רוב התיקים שנסגרים זה בדרך כלל בגלל חוסר בראיות. אני לא חושבת שזו עצימת עין, אני דווקא חושבת שהמשטרה, בגלל עליה במודעות וההתייחסות של החברה, עובדת שינוי גם היא. המשטרה היא בסופו של דבר ראי של החברה".