סקס והעיר אמנם לא משודרת כבר 14 שנים, אבל זה לא אומר שהסדרה לא קיבלה מעמד של קאלט. ערבי צפייה, חשבונות אינסטגרם, עמודי פייסבוק של מעריצים וממים רבים משתמשים בסדרה, בסצנות מתוכה ובדמויות שלה, מאות אלפי מעריצים נשארו מחויבים אליה מסביב לעולם כאילו מעולם לא ירדה מהאוויר.

אלה שנראה שב-2018 ההערצה לסקס והעיר עומד בפני המבחן הקשה ביותר שידעה מאז אסון ביטול הסרט השלישי: האם קארי, מירנדה, שרלוט וסמנטה מהוות מודל פמיניסטי טוב? נראה שהתשובה לשאלה הזו כבר לא כל כך ברורה.

הגל הנוכחי של הפמיניזם מעמיד את סדרת הקאלט תחת מתקפה חסרת תקדים שהיא לא ידעה לפני. כך לדוגמה, צ'לסי פיירלס, עורכת אופנה, ואחת ממייסדות חשבון האינסטגרם "כל תלבושות סקס והעיר" אמרה "הסדרה הזו לבנה באופן קיצוני. היא מלאה באמירות גזעניות כלפי שחורים ומיעוטים אחרים ומעולם לא הייתה בה דמות שאינה לבנה בתפקיד קבוע".

via GIPHY

אבל גיוון אתני וגזענות היא לא הבעיה היחידה שעולה מבחינה המחודשת של סקס והעיר: בעיה נוספת היא האופי החומרי, המוחצן והיוקרתי בהם מצוירים חייהן של הכוכבות, הבגדים המפונפנים, וכמובן - אידיאל היופי והרזון הבלתי אפשריים שהוצגו בסדרה (ברצינות רגע, איך קארי מימנה את כל הבגדים האלה ממשכורת של עיתונאית?). אי אפשר שלא לעצור לרגע ולתהות על עיסוקה האובססיבי של קארי בנעליים, בגדים ושופינג ואיזה מסר זה העביר לנערות (היום כבר נשים) שגדלו עליה.

הנישואין של קארי? ביג פרובלם

נקודה נוספת היא בהפיכתה של קארי בראדשו למודל העיקרי עבור נשים העוסקות בכתיבה. במשך שנים ניסו עיתונים ואתרי אינטרנט למצוא את "הקארי בראדשו" שלהם. כל בעלת טור צעירה וחצופה הפכה הפכה ל'קארי בראדשו' של העיתון. אלה שחשוב לזכור שעיקר הטורים שלה היו די רדודים. האם נשים לא יכולות לכתוב על נושאים רציניים וחשובים יותר מדייטינג ושופינג?

via GIPHY

אבל ככל הנראה, הפשע הגדול ביותר של סקס והעיר היה גם זה שהרג את הסדרה: אחרי עשרות פרקים של חברות נפש וחגיגה נשית עצמאית, חיברה הסדרה את קארי עם מיסטר ביג והפכה את הנישואין ההטרו-נורמטיביים לסיום האולטימטיבי עבור כל אישה.

מצד שני, חשוב לזכור שהנשים של סקס והעיר היו הראשונות בטלוויזיה שהרשו לעצמן ליהנות מחיי הרווקות של שנות ה-30 לחייהן והציגו אחווה נשית וחברות. בסופו של דבר, הסדרה הציגה נשים רווקות כייצורים מיניים, עצמאיים עם קריירה משגשגת ולא כרווקות אומללות, בודדות ועצובות - אז בשנות ה90 זו הייתה פריצת דרך של ממש.

אז כמובן שהפמיניסטית המושלמת של 2018 לא תראה את סקס והעיר! זה לבן מדי, זה חומרני מדי, זה לא רציני מספיק, אבל בינינו? כמות הכח והאנרגיה שהחרם הזה ידרוש עשויה לעייף, ולדעתנו עדיף להשתמש באנרגיה הזו כדי לפרק את הפטריארכיה.