חיה רוזנצוויג (26) ואדל פסטג (28) הן נוף חריג בשוק הנדל"ן האמריקאי. לא רק שהן נשים בסביבה שנחשבת עדיין, לצערנו, גברית - הן חרדיות. השתיים עברו לארצות הברית, כל אחת בנפרד, כדי לעסוק בתחום הנדל"ן – והיום הן מנהלות יחד עסק מצליח, כשהחיים שלהן מתחלקים בין מטוסים פרטיים וחופשות במלדיביים. "לפעמים אנחנו מרגישות צורך לצבוט את עצמנו, אבל חשוב לנו להישאר עם הרגליים על הקרקע כי בנינו את עצמנו לאט לאט".

ההחלטה לעבור לארצות הברית הייתה לא פשוטה עבורן. פסטג הגיעה ממאה שערים השמרנית עם בעלה ועם ילדה קטנה כשהיא הייתה בת 20 בלבד. "הגעתי ממקום שהאפשרויות בו לא גדולות והמצב הכלכלי לא טוב", היא מספרת, "התייתמתי בגיל צעיר והגעתי ללא גב כלכלי, שפה או תמיכה. האמונה שלי בעצמי והנחישות הביאו אותי למה שאני היום".

"בחרתי לעזוב כי רציתי שינוי ועתיד טוב יותר", היא מוסיפה, "לא היה לי קל בארץ, המשפחה שלי מאוד שונה ממני - מאוד סגורים, ללא שאיפות, והם לא מקבלים אותי כאשת עסקים בעולם הגדול. הרגשתי שמעבר כזה יאפשר לי לחיות בקלות יותר, בלי שיפוטיות. היום אני שומרת על יחסים בריאים עם המשפחה ואנחנו מכבדים אחד את השני, יותר קל ורגוע כשיש מרחק".

גם לרוזנצוויג המעבר היה כרוך בקשיים, אך לדבריה כיוון שגדלה בבני ברק, שנחשבת ליברלית יחסית, הסביבה הגיבה ביותר סבלנות. "גדלתי באזור המרכז שהוא פתוח יותר. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת שנתיים ואימי גידלה אותנו לבד, בפשטות אבל עם סל ערכים ותשוקה להצלחה", היא מספרת.  

"כאישה חרדית צריך הרבה אומץ כדי לעזוב משפחה בגיל כל כך צעיר. אבל באנו בגישה של 'לשרוף את הספינות'. אמרנו לעצמנו – אין מצב שלא נצליח"

נשים חרדיות (צילום: פרטי)
מימין: חיה רוזנוויג ואדל פסטג. ""הילדות שלנו גאות בנו. אנחנו מגדלות אותן לעשייה" | צילום: פרטי

"אנחנו ניקח טיסה פרטית כי זה חוסך לנו זמן"

רוזנצוויג ובעלה חיו בישראל בתנאים לא פשוטים. "היינו זוג חרדי צעיר בלי הרבה אמצעים ובחובות, הרגשנו שאנחנו בתוך מרוץ". לאחר שהם נסעו לירח דבש בארצות הברית התבשלה ההחלטה להגר. "אמרתי לבעלי 'תראה את החיים שם – הרבה יותר נוחים ויש יותר אפשרויות' והחלטתי שאני רוצה להיכנס לתחום הנדל"ן. לבעלי הייתה אזרחות אמריקאית ורציתי לנסות את מזלי". כאישה חרדית, היא אומרת, צריך הרבה אומץ כדי לעזוב משפחה בגיל כל כך צעיר: "קיבלנו הרבה הערות אבל באנו בגישה של 'לשרוף את הספינות'. אמרנו לעצמנו – אין מצב שלא נצליח".

"התחלתי מלמטה", מספרת רוזנצוויג, "עבדתי ימים ולילות. בהתחלה לא הבנתי מילה, אבל לאט לאט עם המון התמדה והשקעה הוצאתי רישיון. אחרי כמה חודשים הפכתי למתווכת ונכנסתי לעניינים. חברים מהארץ התחילו לבקש שאמצא להם השקעות בארה"ב וזה מה שגרם לי להחליט לעבור להשקעות נדל"ן, תחום שתמיד היה החלום שלי. היה קשה להתרגל לשפה, לסגנון ולמנטליות האמריקאית תוך כדי שמירה על העצמאות והערכים עליהם גדלנו", היא מתארת, "אבל מהר מאוד הרגשנו חלק מהחברה האמריקאית".

בשלב זה חבר משותף הכיר בין רוזנצוויג לפסטג, שהייתה גם היא בצומת דרכים ורצתה להתקדם. "אמרנו יאללה, נתחיל. התגלגלנו מעסקה אחת לשנייה וכל השאר היסטוריה״. פריצת הדרך הראשונה התרחשה לפני שלוש שנים. "ישבנו בבית קפה וקיבלנו טלפון מהמתווכת שעדכנה אותנו שסגרנו את העסקה הראשונה שלנו ושנבוא לקחת את הצ'ק. הרגשנו בעננים", נזכרת רוזנצוויג.

כאמור, אתגרים לא חסרים לנשים שעובדות בתחום הזה. "אנחנו חייבות להיות חזקות וחשוב לנו להוכיח שנשים יכולות לעשות הכל. נדל"ן זה תחום שעדיין נחשב גברי אבל מי שזלזל בנו בהתחלה עכשיו מתחנף ומנסה להיכנס איתנו לעסקאות".

כיום, לאחר שנים של עבודה קשה ועסקאות בעשרות מיליוני דולרים, הן חיות ברמת חיים גבוהה במיוחד. "בנדל"ן יש הרבה כסף אם עושים את זה נכון, אבל אנחנו מחושבות ופרקטיות. אנחנו ניקח טיסה פרטית כי זה חוסך לנו זמן ולא מתוך הנאה", מסבירה רוזנצוויג, "וכן, אנחנו עושות פגישות במסעדת יוקרה עם יין יקר וכשר. לא נפגשים בחומוסייה כדי לסגור דיל של מיליוני דולרים".

בתוך העבודה האינטנסיבית השתיים מצליחות לנהל משפחות ולגדל - כל אחת מהן - שתי בנות. "אנחנו נשואות לבעלים מדהימים ומפרגנים שתומכים בנו ועוזרים לנו ואנחנו מקפידות לשמור זמן לבית ולחינוך הילדים", הן אומרות, "הילדות שלנו גאות בנו ומעריצות אותנו. אנחנו מגדלות אותן לעשייה ולעצמאות".