View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Nataly Dadon (@natalydadon) on

אתמול העלתה נטלי דדון לאינסטגרם תמונה שלה באמבטיה עם חלק תחתון בלבד, כשהשיער הארוך שלה מסתיר את החזה באופן כזה שכמעט ולא היה מחשוף בתמונה. התגובות מיהרו להזכיר לה שהיא אמא ולכן צריכה למהר להתלבש ולהצניע את עצמה: "בושה שאמא לילד מצטלמת ככה, מה יגידו לו החברים כשהוא יגדל?! הייתי מתביישת אם הייתה לי אמא כזאת, קצת כבוד עצמי", כתב עוקב אחד, "מה ההגזמה הזאת, מה את רוצה לומר בתמונה הזאת, בעיניי זה זנותי", כתבה מגיבה נוספת.

בסטורי שהעלתה מספר שעות לאחר מכן חשפה דדון את הצביעות והטמטום של המגיבים, כשציירה על גבי התמונה של עצמה קו זעיר המדמה את קו החזיה, שלו הייתה לובשת סביר להניח שלא הייתה זוכה לביקורת, וכתבה בסרקזם: "הנה, הסתרתי לכם את חתיכת הבשר שזעזעה אתכם".

נטלי דדון סטורי באמבטיה (צילום: מתוך הפרופיל של נטלי דדון, אינסטגרם)
הסטורי שחשף את הצביעות | צילום: מתוך הפרופיל של נטלי דדון, אינסטגרם

אנחנו חיים במדינה שמרנית ודעתנית. לכולם מותר להביע את דעתם על הכל, הטוקבקיסטים יורקים אש ללא שום פילטרים והגבולות די ברורים. לנשים מפורסמות כמו גל גדות או בר רפאלי מותר בעיני הקהל הישראלי מה שאסור לדוגמניות מקומיות: להצטלם בעירום. 

מבחינת הקהל הישראלי אם את מתפשטת בתור דוגמנית את צריכה לזה סיבה מספיק טובה, כמו למשל מותג יוקרתי ובינלאומי שיתרץ את החושפניות שלך. אחרת יכעסו עליך, ילעגו לך, יכנו אותך זונה או מופקרת ויבקשו ממך להתלבש. כשעדן פינס מפרסמת תמונות בלבוש מינימלי ובתנוחות פרובוקטיביות היא חוטפת מיד אלפי טוקבקים שקוראים לה להתלבש ולהתכסות: "זה המסר שאת רוצה להעביר?", "תתביישי לך", "פורנו רך" ועוד, אבל לו הייתה דוגמנית בינלאומית הישראלים היו רואים בה גאווה לאומית ובגיא פינס היו מכריזים על עוד תקרת זכוכית שנשברה. כלומר, עם הפרסום מגיעים האישורים: ככל שאת מפורסמת יותר את רשאית להתפשט יותר.

בימים האחרונים כולם מדברים על הקליפ של עדי ביטי, ובהקשר הזה טען גם אבנר נתניהו: "לא ידעתי שהתנאי ללבוש חושפני של זמרות נהיה שיהיו כוכבות בינלאומיות". 

 

לי זהר (צילום: ארתור אברמוב)
במשך שנים חשפתי את הגוף שלי כי הגבר שאנס אותי הכריח אותי לעשות זאת. לי זהר | צילום: ארתור אברמוב

בתור דוגמנית שמנה שספגה חוסר סובלנות למשקל שלה וגם בתור בחורה שנאנסה במשך שש שנים, מבחינתי לבחור להצטלם בלנז'רי או בעירום מרומז זה ניצחון אישי. במשך שנים חייתי בלהסתיר ולהחביא את הגוף שלי כי אמרו לי שאני שמנה ובמשך שנים חייתי בלחשוף את הגוף שלי כי הגבר שאנס אותי הכריח אותי לעשות זאת בלי לבקש רשות. לאחר ולמרות כל השנים הקשות והכאבות האלה הצלחתי לרפא את עצמי, הרבה בזכות ובאמצעות המצלמה. אני נעמדת מול המפיקים, המלבישות, התאורה והמצלמות כאישה חזקה ובטוחה בעצמה, מורידה את החלוק ומדגמנת ביטחון עצמי. בעירום או לא - זה כלל לא משנה כל עוד אני מתפשטת מתוך בחירה מלאה ואישית שלי.

למה שלא נשבור את תקרת הזכוכית של עצמנו בעצמנו ונקבל את הבחירות של כולן? גם של הבחורה עם הוי העמוק במכולת וגם של האישה הנשואה עם הילדים שבוחרת להמשיך להתלבש ולחגוג את הנשיות שלה למרות שהיא אמא. הרי היא קודם כל אישה. לפני שאתם ממהרים להלביש ולכסות אותנו כי אתם רוצים, תזכרו שמה שחשוב הוא מה  שאנחנו רוצות.