לפני חודשיים סערה המדינה כשנחשף שבהפקת בהפקת הפסטיגל צילמו קליפ ובו גרסה חדשה לשיר הפרח, בביצועה של אנה זק. אלא שזק לא שרה בשיר את המילה "פרחה" כלל וכלל, והמילה הזו נעלמה מהשיר לחלוטין. במקומה, זק שרה "הו הו הו". גם שם השיר שונה מ"שיר הפרחה" ל"בא לי לרקוד".
בפסטיגל אמרו שהשינוי נעשה במכוון על מנת להתאים את תכני המופע לגילאים הצעירים, קהל היעד העיקרי של מופע החנוכה המסורתי - ושהשינוי בוצע לאחר שהתקבל אישור מבנו של אסי דיין, ליאור, וממלחין השיר, צביקה פיק.
אלא שהגרסה החדשה וה"נקייה" של השיר עוררה לא מעט ביקורות. חלק מהביקורות טענו ש"הפוליטיקלי קורקט הלך רחוק מדי" ולא הבינו למה התעורר הצורך לצנזר את המילה אבל אחרות הסבירו שגם גרסה מעודנת מדובר בשיר שראוי להעלים מהשדה התרבותי, שכן הנזק שגרם מורגש עד היום וכי המילה פרחה טומנת בחובה כאב רב לנשים מזרחיות.
עכשיו, חודשיים אחרי, מגיעה התשובה והיא חריפה ומרגשת. הבמאית, חנה וזאנה-גרינוולד, חברה לבמאית וליוצרת הקולנוע והטלוויזיה, שרית חיימיאן ויחד עם פעילות מזרחיות נוספות הפיקו קליפ תגובה שמרים על נס את הנשים המזרחיות בישראל, על כל גווניהן והמאפיינים שבאמצעותם תייגו וניסו להקטין אותן במשך דורות.
"לפני חודשיים היתה סערת הפסטיגל, המילה פרחה הוסרה כלאחר יד מן השיר. הרשת סערה והדעות הלכו לכאן ולכאן. מצאנו את עצמנו באטרף יצירתי. כותבות ומוחקות מדייקות מצלמות עורכות מוחקות מתווכחות שואלות שאלות" כותבת הבימאית חנה וזאנה-גרינוולד, "פרחה הוא שם יפה שם שבא משם ממקום אחר שם שעוות נכפה ונאנס על ידי הציונות, פרחה הוא שם שמבדיל בין אישה לאישה, פרחה היא אסטרטגיה של התנגדות, היא פרפורמנס שלא סופר אתכם. היא לק מנומר מאופר היא נעלי עקב מחודדות, היא ליפסטיק אדום. פרחה היא סטייט אוף מיינד פוליטי חברתי היסטורי. פרחה היא פגיעות שהפכה לכח, לחגיגה. היא האחיות שלי עדן סלי אביטל מוריה זיטה עירית רחלי. פרחה היא דודה פאני, מרגריטה בכר, עליזה אלפנדרי, מסעודה משדרות".