שרת המשפטים איילת שקד הודיעה אמש (ד') כי הכריעה בין המודלים השונים לאיסור צריכת זנות (הפללת לקוחות הזנות) והכי המודל שיקודם בישראל יהיה מנהלי ולא פלילי. משמעות הדבר היא שגברים שיתפסו כאשר הם צורכים זנות לא יעמדו מול סנקציות פליליות, אלה יידרשו לשלם קנס. בשלב הזה עוד לא ברור אם יהיה מדובר בקנס קבוע או בעונש שילך ויחמיר עם הישנות העבירה.
כזכור, בחודש יולי האחרון אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, אותה כתב המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות וקידמו ח"כ שולי מועלם וח"כ לשעבר זהבה גלאון. הצעת חוק מקבילה של ח"כ עליזה לביא, אושרה גם היא פה אחד, עם מעל ל-70 תומכים ובלא מתנגדים או נמנעים.
"השרה איילת שקד עשתה צעד שיירשם בדפי ההיסטוריה במאבק למיגור תעשיית הזנות בישראל" אמרה עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, "מהלך שנכון שיושלם בהקדם האפשרי, כשהשרה תציג לכנסת את החוק לאיסור צריכת זנות ושיקום שורדות זנות והוא יאושר. בהחלטתה של השרה שקד הכח לעצור את הניצול המתמשך של אלפי נשים וגברים במעגל הזנות, למנוע את דרדורו של הדור הבא לזנות, ולהביא לתיקון מוסרי אמיתי עבור החברה הישראלית כולה. באשר לנוסח החוק והמודל הראוי - הליך החקיקה הוא ארוך ויש מקום להמתין עד להצגת סעיפי החוק וללמוד אותם על יתרונותיהם וחסרונותיהם. עבור 12,040 הנשים והגברים בזנות במדינת ישראל איסור הצריכה בחוק הוא מהפכה של ממש".
הסקר הלאומי אודות תופעת הזנות בישראל, שערכו משרדי הרווחה ובטחון הפנים ופורסם בשנת 2016, חושף מציאות קשה - בישראל ישנם כ-12,040 נשים, גברים, נערות נערים וטרנסים בזנות; מתוכם כ- 1500 קטינים (לאחרונה עדכן משרד הרווחה את האומדן לכ-3,000);62% מהנשים בזנות אימהות לילדים מתחת לגיל 18; רובן המכריע העידו כי נכנסו למעגל הזנות כתוצאה ממצוקה כלכלית ו-76% העידו כי היו מעוניינות לצאת ממעגל הזנות לא רק הייתה להן האפשרות. עוד מצא הסקר הלאומי כי למעלה מ 70% מהציבור מצפה מהריבון לפתור את תופעת הזנות.
החוק לאיסור צריכת זנות אומץ לראשונה בשנת 1999 בשבדיה, שהיתה החלוצה בתחום. בהתאם, בשנים האחרונות חוקקו עוד ועוד מדינות את החוק, המטיל אחריות פלילית על צרכני הזנות כגורם שמניע את התעשייה. בין היתר אישרו את החוק אירלנד (2017), צרפת (2016), צפון אירלנד (2015) קנדה, מדינות בארה"ב, נורבגיה ועוד. במדינות בהן אומץ החוק הוכח כי צמצום הביקוש לזנות הוביל לבלימה בהיקף התופעה, לצמצום הסחר בבני אדם ובשינוי משמעותי בעמדות הציבור נגד התופעה.