סופי פאוור, בת ה-36 מצפון לונדון, הפכה בימים האחרונים למלכה של האינטרנט לאחר שתמונתה מניקה את בנה, קורמק, בן השלושה חודשים בתחנת הזנה במהלך מירוץ אולטרה מרתון שעשתה, שברה את הרשת והפכה ויראלית.

פאוור, שעד שבוע שעבר אפילו לא היה לה חשבון של אינסטגרם, אמרה שהיא לא היתה מוכנה לתשומת הלב שהיא מקבלת במדיה החברתית אבל מרוצה מהשיח שהתחיל סביב אמהות והנקה. "זה הדגיש משהו שהנשים מרגישות שהן לא ממש מסוגלות לדבר עליו" אמרה, "יש איזושהי אשמה ענקית על אמהות שלא משקיעות 100% מהזמן שלהן בתינוקות. אבל אני אומרת שבלי להתמקד גם בבריאות הגופנית והנפשית שלך את לא יכולה להיות אמא טובה". 

לדבריה, היא לא חשבה הרבה כשהתמונה צולמה. "בתמונה, אני מתמקדת רק בהאכלה של  קורמק או בשאיבת החלב. אלכסיס הצלם שאל אם הוא יכול לצלם ולא חשבתי על זה, בטח לא שזה יהיה כזה סיפור לראות נשים שעושות משהו קצת שונה במהלך המירוץ". 

בתמונה המדוברת ניראית פאוור כשהיא בבגדי ריצה, מניקה את בנה ושואבת חלב משדיה כשלידה, על הרצפה, רץ גבר שוכב מותש על הגב. 

"עברתי את הלילה הראשון בלי שינה, כמו הרבה רצים. אבל בתור אמא הייתי מוכנה באמת לזה. במונחים של מניעת שינה, הייתי כנראה האדם הכי מאומן על קו הזינוק. היו לי 20 דקות שינה מעל שני הלילות שקדמו למירוץ, אבל לקחתי את זה בקלות. אנשים אחרים דוחפים את עצמם לקצה גבול היכולת אבל אני הייתי צריכה לעשות את ההפך. ניסיתי לשמור על כמות גדולה של מזון לאספקת החלב שלי. הייתי כמעט רעננה כשהגעתי לתחנת המנוחה בהשוואה למרוץ רגיל".

מירוץ האולטה מרתון מון בלאן (UTMB) הוא אחד מאירועי השיא בריצות האולטרה מרתון בעולם. הוא נמשך 170 קילומטרים וכולל למעלה מ10,000 מטרים של טיפוס ומעבר בלא פחות משלוש מדינות שונות. פאוור סיימה את המירוץ בפחות מ-44שעות. 

View this post on Instagram

A post shared by Sophie Power (@ultra_sophie) on

"התחלתי לרוץ בשנת 2009 די מאפס" סיפרה, "אף פעם לא רצתי יותר מקילומטר. נרשמתי למרתון הראשון שלי כשלא ידעתי למה אני נכנסת ולאיש הברזל הראשון שלי כשבקושי שחיתי בריכה אחת". לפני שרצה את ה-UTMB הספיקה פאוור גם לרוץ את מרתון דה סאבלס ברחבי סהרה ו-153 קילומטר, ללא הפסקה במרטון ספרטה ביוון. 

בניגוד לספורטאים פצועים, ה- UTMB אינו מאפשר לנשים לדחות את מקומן אם הן נכנסות להריון. בשנת 2018, לאחר שהצליחה להשיג מקום במירוץ ניצבה בלפני פאוור דילמה: לרוץ או לבלות שנים במאבק להשיג מקום מחדש - את התוצאה של ההחלטה שלה ראינו כולנו.

"בסך הכל אני מרגישה ש-15 דקות התהילה שלי שלחו מסר חזק וחד משמעי" אמרה, "התמונה הזאת מאפשרת לנשים לומר: כשאנחנו הופכות לאמהות, הזהות העצמית שלנו לא משתנה. אנחנו לא צריכות לאבד את מי שהיינו ואנחנו לפני שהפכנו לאמהות. גברים לא משתנים וזה לא נדרש מהם. אנחנו רואים המון תמונות נהדרות של אבות חוצים את קו הסיום כשהילדים להם רצים אליהם, אז למה אנחנו צריכים התייחס אחרת לאמהות?" 

צפו בכתבה במלאה מתוך "חדשות הבוקר" עם נסלי ברדה