אומרים לנו שנשים לא הגישו מועמדות לפרס ישראל, וזאת הסיבה שבקרב 11 הזוכים שהוכרזו השנה, יש אישה אחת בלבד, שגם היא זכתה בפרס לצד בן זוגה. השנה מיעוט הזוכות בולט במיוחד, וזה מכעיס. גם בגלל שיש רק זוכה אחת, וגם בגלל שאנחנו בעיצומה של מהפכה שבה יותר ויותר נשים, מכל האוכלוסייה, מקבלות קול ומקום. השבוע אנחנו נציין את יום האישה הבינלאומי, והניגוד בין חגיגה של סיפורי הצלחה של נשים ובין מספר הזוכות העלוב בפרס ישראל זועק לשמיים.
איך בכלל נקבעים הזוכים? ועדת שיפוט ציבורית ממליצה עליהם. לכל תחום יש ועדה שונה, והשופטים בה ממונים לשנה אחת בלבד. שר החינוך בדרך כלל מאשר את ההמלצה, והוא זה שמעניק באופן רשמי את הפרס. ומי יושב בוועדות האלה? השנה, מבין 10 ועדות הפרס יש אישה רק בראש ועדה אחת, ומתוך 35 חברי ועדות הפרס רק 7 הן נשים. כשרוב עצום מקרב השופטים הם גברים, פלא שהם רואים את הישגיהם רק של מי שדומה להם?
פרס ישראל הוא הפרס היוקרתי ביותר שניתן בישראל. הפרס ניתן כל שנה ביום העצמאות בתחומי המדע, החברה, התרבות והאמנות. הוא נועד להעניק הכרה וכבוד להישגים יוצאי דופן ופורצי דרך ולמצוינות, ותפקידו, כפי שמצוין באתר הפרס, להיות "מודל להזדהות ומקור של גאווה לכולנו". כשמסתכלים על רשימת הזוכים השנה בפרס ישראל, יש בהחלט גם תחושה של גאווה, רק שבפעם האחרונה שבדקתי, "כולנו" מורכבים לא רק מגברים. זה לא בדיקה אישית שלי, גם מבקר המדינה ציין בדו"ח בשנת 2010 ש"אין הלימה בין התפלגות האוכלוסייה לבין מקבלי הפרס במהלך השנים". ואין הלימה, ממש אין.
"למה נשים לא מרימות את הראש?"
אנחנו כבר יודעות ויודעים שייצוג חשוב ברמה הסמלית. כמה חשוב שכל ילדה, נערה ואישה יוכלו לשאת עיניהן לפרס החשוב בישראל, ולמצוא שם מודלים לחיקוי, ולדמיין את עצמן יום אחד בנעליהן. לקבל השראה כדי לשאוף ולהתקדם למעלה.
הנתונים בחלוקה של גברים ונשים לאורך השנים מביכים: בעשור האחרון, מתוך 110 זוכי פרס ישראל, 23 בלבד היו נשים – כמעט 21%. בעשור שקדם לו, מתוך 173 זוכים, 35 היו נשים – 20%. בין העשורים האלה אחוז הנשים זינק במרבית התחומים בהם מוענק הפרס, אבל לא שינה כמעט בכלל את שיעור הזוכות בפרס ישראל. אל תתבלבלו: בישראל של שנת 2018 יש נשים מהמדרגה הראשונה בכל תחומי המדע החברה, התרבות והאמנות. צריך רק להרים את הראש.
אולי נשים לא ממהרות להגיש מועמדות, או לדחוף אחרים לעשות זאת עבורם. אולי אלה שמגישים את המועמדויות של החברים שלהם ממעטים להגיש נשים, מכל מיני סיבות. אבל גם אם זה המצב, לא יכול להיות שאלו יהיו פני פרס ישראל. השנה היא 2018, ורק אישה אחת הוכרזה בינתיים כזוכה בפרס. לאחראים לכך כנראה לא כל כך דחוף לעשות שינוי. לו היו רוצים לשנות את המצב, לא היו ממנים ועדות שיש בהם רוב גברי מובהק.
את ועדות השופטים הגברים צריכים להחליף בוועדות שופטים ושופטות שישקפו הרבה יותר טוב את החברה הישראלית. הדרישה למצויינות חייבת להישאר, אבל הדרך שבה מאתרים אחרי זוכות וזוכים חייבת להשתנות. אם מטרת הפרס, בין היתר, היא להיות מודל להזדהות, כולנו חייבות להיות מסוגלים ומסוגלות לשאת את עיננו ולראות זוכים וזוכות שנוכל להיות דומים להם. אל תאמרו עוד: לא הגישו מועמדות של נשים. אמרו: הפכנו כל אבן ומצאנו את זוכים וזוכות פורצי דרך ומעוררי השראה, המצויינים והמצויינות ביותר, עבור כלל החברה הישראלית.