(כבר לא) אישה שקופה.

זה מה שקורה ברגע הראשון. את מרגישה אשמה, בושה. את מרגישה שקופה. אחר-כך באה השאלה: זה משהו שעשיתי? זה מה שכולם תמיד אומרים. או לפחות חושבים. זה בטח משהו שעשיתי. אפילו בלי לשים לב. אולי רק ברמז. אולי תנועה של הגוף? אולי לבוש? לא. לא עשיתי כלום. רק הייתי. נשמתי. נכחתי.

נתחיל בהתחלה. זה היה יום רגיל. לא, בעצם זה היה יום מדהים. החלום שלי התגשם.

הצלחתי להשיג את העבודה הראשונה שלי בעולם הקולנוע. חלמתי על זה מגיל 16: נערת מים. טוב, נו. צריכות להתחיל איפשהו, לא? אני על הסט של סרט פשע שנקרא "הבולשת חוקרת". ואני נרגשת. לא, נפעמת. מלא שחקנים ושחקניות מדהימים ומדהימות. אני מרחפת. מצלמות, תאורה, מאפרות, מלבישות, במאי. חלום.
"אפשר קפה?", הוא שואל. אני בשוק שהוא פנה אלי בכלל. הוא כל-כך מפורסם. מכובד. כשרוני.

ואני רצה להכין.

התקבל גזר הדין בפרשת משה איבגי (צילום: מתוך "ערב טוב עם גיא פינס", קשת12)
"בשביל המערכת שסובבת סביבו וסביב כמותו אנחנו הנשים שקופות" | צילום: מתוך "ערב טוב עם גיא פינס", קשת12

אני עומדת מאחורי שמיכת צמר שנתלתה במקום דלת בחדר הטאלנט ומבקשת (בהתרגשות) רשות להיכנס. הכנתי לו קפה. מקווה שלטעמו. והוא, להפתעתי, שואל אותי שאלות. בת כמה, מאיפה, יש חבר, אין חבר, אה, חברה לא חבר, למה? גברים זה לא טוב?

אני חשה אי נוחות.

טוב, אזוז בעדינות ליציאה ואמשיך לעבוד, אני חושבת לעצמי.

למה את הולכת? רגע. הוא קם.

זה היה כל-כך מהיר. אפילו לא הספקתי למצמץ.

הידיים שלו הצמידו אותי לקיר, הגוף שלו נלחץ אל שלי והלשון שלו הייתה בתוך הפה שלי. יד אחת שלו מיששה את החזה שלי.

קפאתי. אחרי שנייה מצאתי את הידיים שלי, ובתנועה מהירה הדפתי אותו, הצלחתי להשתחרר ולחמוק דרך שמיכת הסקביאס.

מחנק. הכל נהיה שחור. חוץ ממני. אני הייתי לבנה.

מה קרה? שאלה מישהי על הסט. הוא, הוא התנפל עלי. בלי שרציתי. שתיקה. חיבוק. יהיה בסדר, היא אומרת.

נשימות עמוקות. ממשיכה את היום. בחדר ההלבשה, אני פתאום שמה לב: הידיים שלו נשלחות. למאפרת. למלבישה.

אי אפשר להתבלבל. כולן נהיות לבנות.

זהו די. ניגשת למפיק.

מה הוא כבר עשה.
אז אלך למשטרה.

לא לא, חכי. נדבר גם עם הבמאי. נדבר איתו. הוא יתנצל ויפסיק.

באמת סליחה. למה את עושה מהומה.

הוא הפסיק? לא יודעת.

הולכות בזוגות. ככה יותר בטוח.
 
משה איבגי פגע בי. תקף אותי ונגע בי בניגוד לרצוני. הוא פגע בנשים נוספות. בשבילו ובשביל כמותו אנחנו הנשים, שקופות. בשביל המערכת שסובבת סביבו וסביב כמותו בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית, אנחנו הנשים, שקופות.

אין לנו שמות. אנחנו בלתי ניראות.

מועלמות על ידי מערכת גדולה ומשומנת היטב. מערכת שבחרה להגן על תוקף מיני ידוע ומוכר שלא הסתיר את פועלו, לא בחל מימינו ושמאלו, נהג בנשים כבחפצים - וכל זאת לא בחדרי חדרים, לא בסתר הסתרים ולא בסמטאות חשוכות. על סטים מוארים ונאורים, ולעיתים לא רחוקות קבל עם ועדה.

מערכת שראתה וידעה. מערכת שאפשרה לזה לקרות. מערכת שהעדיפה את השחקן הגדול המוערך, את הכסף, את היוקרה. העדיפה אותם על פני כל הנשים שנפגעו. מערכת שהתעלמה גם כשהתלונות הגיעו לפתחה. פעם אחר פעם. מערכת שהתעלמה וניסתה להפוך אותנו לשקופות (ובמקרים רבים גם הצליחה).

15 שנה הייתי חלק מהתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. 15 שנה עבדתי על סטים. הפקתי עשרות פרויקטים, קטנים וגדולים. עבדתי עם עשרות מפיקים.ות, במאים.יות, שחקנים.יות, אנשי ונשות צוות.

לא עבדתי שוב על סט עם משה איבגי. סירבתי לקחת חלק בהפקות להן הוא לוהק. סיפרתי לכל מי שרצה ולא רצה לשמוע שהוא תקף אותי, והזהרתי מפניו. על סטים של הפקות שהיו באחריותי הגנתי על נשים מפני תקיפות מילוליות ופיזיות מצד אנשי התעשייה - שחקנים וצוות טכני כאחד. לצערי התופעה רווחת מאוד וכולם יודעים.

איבגי הוא לא היחיד. והמערכת עדיין שותקת. השינוי קורה. לאט, אבל הוא מתחיל לקרות.

חוק ההתיישנות מנע ממני להגיש תלונה. אולי הגיע הזמן ליישן את חוק ההתיישנות?

אולי הגיע הזמן להתייחס לפגיעות ותקיפות מיניות כאל פשעים שהזמן לא מרפא. תוקף מיני רוצח את נפשה של הנפגעת. גם אם עורך הדין של הנאשם, ואני מצטטת, קורא להן: "עבירות ברף הנמוך".

מעניין אם הרף ימשיך להיות נמוך במקרה שחלילה, חלילה, היה מדובר בבת שלך.

לי קוראים גל קלפוס ואני לא שקופה.
 

משה איבגי מסר בתגובה לסרט ששודר בעובדה: "אין לי שום כוונה להתווכח עם אף אחת שמרגישה פגועה ממני, אני רק יכול להצטער על כך ולבקש את סליחתה. אני היום במקום אחר, כמעט 6 שנים שאני יושב בבית מנותק מהכל, היה לי מספיק זמן לעשות חשבון נפש. תנועת מי-טו שינתה את השיחה בין נשים לגברים. אני הפנמתי את זה ואני מברך על זה.

מסניגורו של משה איבגי, עו"ד מיכאל כרמל נמסר: "הרבה דברים נכתבים בעיתונות, חלקם נכונים וחלקם דמיוניים. אנחנו החלטנו בכל התקופה הזאת לנהל את הדיון בין כותלי בית המשפט. חשוב לי להזכיר שמשה זוכה בבית משפט השלום על שניים מתוך שלוש ההאשמות, ובערעור הוא הורשע ובכל מקרה העבירות בהן הורשע הן ברף הנמוך בעבירות מין. זה לא יהיה אחראי מצידו לתת כאן תגובה שטחית לכל הנושא המורכב הזה ולכל התלונות שעולות כאן".