בקיץ האחרון התגלה מקרה שצמרר את המדינה כולה - נחשד שנערה צעירה עברה אונס קבוצתי במהלך חופשה במלון באילת, כשהיא נמצאת במצב של חוסר שליטה. השבוע פורסם כי אותה נערה צריכה להתעמת עם אותם צעירים בבית המשפט. המגישה אילנית לוי התייחסה היום (שישי) למקרה הנורא ולהציף את התחושות שככל הנראה אותה צעירה חשה.
"עם קצב החדשות המסחרר, בחסות הקורונה והזירה הפוליטית, כבר כמעט שכחנו שלפני קצת פחות מחצי שנה נשבר לנו הלב", אמרה לוי, "באוגוסט האחרון החלו לדווח בתקשורת על חשד למעשה זוועה: נערה בת 16, שיכלה להיות הילדה של כל אחת ואחד מאיתנו, עברה טראומה מרסקת ב"מלון הים האדום" באילת. אונס קבוצתי, כשהיא במצב של שיכרות ואובדן שליטה".
"הזדעזענו, לא הבנו איך דבר כזה יכול לקרות", הוסיפה לוי, "התקווה של כולנו אחרי המקרה הקשה, הייתה שדי מהר נעצרו אחד עשר חשודים שהובאו למשפט. כאן היה אמור להתחיל תהליך הריפוי של הילדה. תהליך המשפט היה אמור לתת לה צדק ולהשאיר את המקרה מאחוריה. אבל בפועל, מאז רק נוספים לה פצעים חדשים".
"במוסף "שבעה ימים" פורסמה בשבוע שעבר כתבה שתיארה את מה שהנערה עוברת בבית המשפט. במשך שעות היא עוברת חקירה נגדית מצד 11 עורכי הדין של הנאשמים, שחוקרים אותה על כל פרט באותו לילה. השאלות קשות, מביכות ופולשניות. וכל אחת חודרת ופוצעת את הנשמה. עורכי הדין ינסו בכל דרך לערער את עדותה של הנערה, שמלווה על ידי נשות המקצוע ובני משפחתה בשל הקשיים הנפשיים. נשות המקצוע שמלוות אותה ומקורביה מספרים שהיא שבורה, מתקשה לצאת מהמיטה ולהביא את עצמה שוב לאולם בית המשפט. ובאמת איך אפשר, כשאת מרגישה שאת זו שעל ספסל הנאשמים?".
"לצערי, את הסיוט הזה עוברות נפגעות תקיפה מינית שנאלצות לדבר בבית המשפט, פעם אחר פעם. לא מזמן העליתי לאינסטגרם פוסט על ידיעה בנושא, ולא האמנתי לכמות ההודעות שקיבלתי. עדויות של נשים על מקרים שהשאירו אותן פצועות ומדממות - והן עוד נאלצות לשחזר את זה בבית המשפט. אז נכון, התהליך המשפטי הכרחי וחשוב, והסנגורים עושים את עבודתם. אבל איך ייתכן שאחרי התופת שהנשים האלו עוברות, הן נאלצות להיפגע שוב, והפעם בחסות המערכת שאמורה להגן עליהן?".
"אחת הסיבות שבגללה, במקרים רבים נפגעות תקיפה מינית מחליטות לא להתלונן היא כי הן לא מסוגלות לעבור את האירוע הטראומתי פעם נוספת. לאחרונה, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, פרסמה נוהל חדש, לפיו בתיקי עבירות מין תשב בהרכב גם שופטת אישה, והנפגעות יוכלו לצפות במשפט מחדר נפרד. אבל זה לא מספיק".
"האחריות היא גם עלינו כחברה. עלינו לעמוד לצד הנפגעות האלו, להצטרף לארגונים שעושים עבודת קודש בסיוע משפטי ונפשי לאותן נשים. אבל יותר מזה: אנחנו צריכות וצריכים לתת להן כתף תומכת, ולתת לכל אחת את התחושה שאנחנו כאן בשבילה. כל נפגעת צריכה לדעת שאם היא תבחר להתלונן, היא לא תעמוד על הדוכן לבד – כולנו נעמוד שם לצידה ונאמין לה. אנחנו נהיה מאחוריה, נחבק, נגונן ונעריך את מה היא עושות עבור כולנו".